1
00:00:00,917 --> 00:00:04,059
על האריחים האדומים בסלון המשפחתי שלי

2
00:00:04,083 --> 00:00:08,226
הייתי רוקדת ושרה לשירי הסרט "ג'יפסי",

3
00:00:08,250 --> 00:00:10,393
בכיכובה של בט מידלר.

4
00:00:10,417 --> 00:00:12,976
(שרה) "היה לי חלום.

5
00:00:13,000 --> 00:00:16,893
חלום נפלא, אבא".

6
00:00:16,917 --> 00:00:21,559
הייתי שרה את זה בדחיפות 
ובלהט הבוער של גיל 9

7
00:00:21,583 --> 00:00:24,684
שהיה לה, למעשה, חלום.

8
00:00:24,708 --> 00:00:28,476
החלום שלי היה להיות שחקנית.

9
00:00:28,500 --> 00:00:31,851
וזה נכון שמעולם לא ראיתי מישהו שנראה כמוני

10
00:00:31,875 --> 00:00:33,393
בטלויזיה או בסרטים,

11
00:00:33,417 --> 00:00:38,518
ונכון, המשפחה והחברים והמורים שלי 
כולם כל הזמן הזהירו אותי

12
00:00:38,542 --> 00:00:42,417
שאנשים כמוני לא מצליחים בהוליווד.

13
00:00:44,417 --> 00:00:46,601
אבל אני הייתי אמריקאית.

14
00:00:46,625 --> 00:00:51,059
ולימדו אותי להאמין שכל אחד 
יכול להשיג כל דבר,

15
00:00:51,083 --> 00:00:54,518
בלי קשר לצבע עורו,

16
00:00:54,542 --> 00:00:57,309
לעובדה שההורים שלי היגרו מהונדורס,

17
00:00:57,333 --> 00:00:59,500
לעובדה שלא היה לי כסף,

18
00:01:00,583 --> 00:01:03,768
לא הייתי צריכה שהחלום שלי יהיה קל,

19
00:01:03,792 --> 00:01:06,167
רק הייתי צריכה שהוא יהיה אפשרי.

20
00:01:07,833 --> 00:01:09,333
וכשהייתי בת 15,

21
00:01:11,125 --> 00:01:14,226
השגתי את האודישן המקצועי הראשון שלי.

22
00:01:14,250 --> 00:01:17,768
זה היה פרסומת למנויי כבלים

23
00:01:17,792 --> 00:01:19,934
או לערבות, אני לא ממש זוכרת.

24
00:01:19,958 --> 00:01:21,101
(צחוק)

25
00:01:21,125 --> 00:01:24,750
מה שאני כן זוכרת הוא שהמלהקת שאלה אותי,

26
00:01:26,000 --> 00:01:31,458
"תוכלי לעשות זאת שוב, אבל הפעם 
תני לזה גוון יותר לטיני".

27
00:01:32,917 --> 00:01:35,226
"אמממ, אוקיי.

28
00:01:35,250 --> 00:01:37,934
אז את רוצה שאני אעשה את זה בספרדית?" 
שאלתי.

29
00:01:37,958 --> 00:01:42,583
"לא, לא, תעשי את זה באנגלית, 
פשוט שישמע לטיני".

30
00:01:44,917 --> 00:01:50,375
"ובכן, אני ממוצא לטיני, 
אז זה איך שגוון לטיני נשמע, לא?"

31
00:01:51,333 --> 00:01:53,934
היתה שתיקה ארוכה ומעיקה,

32
00:01:53,958 --> 00:01:55,476
ואז לבסוף,

33
00:01:55,500 --> 00:01:59,101
"אוקיי, חמודה, לא משנה, 
תודה רבה שבאת, ביי!"

34
00:01:59,125 --> 00:02:03,726
לקח לי כמעט רוב הנסיעה הביתה להבין 
שבבקשה שזה "ישמע יותר לטיני"

35
00:02:03,750 --> 00:02:07,059
היא ביקשה ממני לדבר באנגלית שבורה.

36
00:02:07,083 --> 00:02:09,101
ולא יכולתי להבין למה העובדה

37
00:02:09,125 --> 00:02:14,476
שאני בחורה לטינית אמיתית

38
00:02:14,500 --> 00:02:16,309
לא ממש הזיזה לה.

39
00:02:16,333 --> 00:02:18,184
בכל מקרה, לא קיבלתי את התפקיד.

40
00:02:18,208 --> 00:02:22,018
לא קיבלתי הרבה תפקידים 
שאנשים חשבו שאתאים להם:

41
00:02:22,042 --> 00:02:24,476
החברה של חבר הכנופיה,

42
00:02:24,500 --> 00:02:27,268
הגנבת החוצפנית,

43
00:02:27,292 --> 00:02:29,601
מקסיקנית מס' 2 בהריון.

44
00:02:29,625 --> 00:02:31,143
(צחוק)

45
00:02:31,167 --> 00:02:35,476
אלה היו סוגי התפקידים שהיו בנמצא 
עבור מישהי כמוני.

46
00:02:35,500 --> 00:02:39,809
מישהי שהם ראו כחומה מדי, שמנה מדי,

47
00:02:39,833 --> 00:02:43,559
ענייה מדי, לא מתוחכמת מספיק.

48
00:02:43,583 --> 00:02:45,559
התפקידים האלה היו סטריאוטיפים

49
00:02:45,583 --> 00:02:49,226
ולא יכלו להיות רחוקים יותר 
מהמציאות האישית שלי

50
00:02:49,250 --> 00:02:51,851
או מהתפקידים שחלמתי לגלם.

51
00:02:51,875 --> 00:02:55,809
רציתי לגלם אנשים שהיו מורכבים ורב-מימדים,

52
00:02:55,833 --> 00:02:59,768
אנשים שהתקיימו בלב חייהם שלהם.

53
00:02:59,792 --> 00:03:04,518
לא העתקי קרטון שעמדו ברקע 
של החיים של מישהו אחר.

54
00:03:04,542 --> 00:03:07,434
אבל כשהעזתי לומר את זה למנהל שלי --

55
00:03:07,458 --> 00:03:11,143
זה האדם שאני משלמת לו 
לעזור לי למצוא הזדמנויות --

56
00:03:11,167 --> 00:03:14,184
התגובה שלו היתה

57
00:03:14,208 --> 00:03:19,625
"מישהו צריך לספר לבחורה הזאת 
שיש לה ציפיות לא מציאותיות".

58
00:03:21,625 --> 00:03:23,684
והוא לא טעה.

59
00:03:23,708 --> 00:03:26,143
אני מתכוונת, פיטרתי אותו, אבל הוא לא טעה.

60
00:03:26,167 --> 00:03:28,309
(צחוק)

61
00:03:28,333 --> 00:03:32,934
(מחיאות כפיים)

62
00:03:32,958 --> 00:03:38,143
כי כל פעם שניסיתי להשיג תפקיד שלא היה 
סטריאוטיפ כתוב באופן גרוע,

63
00:03:38,167 --> 00:03:39,434
הייתי שומעת,

64
00:03:39,458 --> 00:03:42,559
"אנחנו לא מחפשים ללהק 
את התפקיד הזה באופן מגוון".

65
00:03:42,583 --> 00:03:47,101
או, "אנחנו מתים עליה, 
אבל היא יותר מדי אתנית".

66
00:03:47,125 --> 00:03:52,000
או, "לצערנו, כבר יש לנו 
לטינה אחת בסרט הזה".

67
00:03:53,125 --> 00:03:58,250
המשכתי לקבל את אותו המסר שוב ושוב ושוב.

68
00:03:59,167 --> 00:04:04,750
שהזהות שלי היוותה מכשול עליו
היה עלי להתגבר.

69
00:04:06,167 --> 00:04:08,684
אז חשבתי לעצמי,

70
00:04:08,708 --> 00:04:10,518
"בא נראה אותך, מכשול.

71
00:04:10,542 --> 00:04:14,893
אני אמריקאית. קוראים לי אמריקה.

72
00:04:14,917 --> 00:04:19,142
התאמנתי כל חיי לזה, 
אני פשוט אפעל לפי החוקים,

73
00:04:19,166 --> 00:04:20,892
אני אעבוד קשה יותר".

74
00:04:20,916 --> 00:04:23,559
וככה עשיתי, עבדתי הכי קשה שאפשר

75
00:04:23,583 --> 00:04:27,351
להתגבר על כל הדברים שאנשים אמרו שהם לרעתי

76
00:04:27,375 --> 00:04:30,684
נשארתי בצל כדי שהעור שלי לא יהיה חום מדי,

77
00:04:30,708 --> 00:04:34,684
הכנעתי ויישרתי את התלתלים שלי.

78
00:04:34,708 --> 00:04:36,559
ניסיתי שוב ושוב לרדת במשקל,

79
00:04:36,583 --> 00:04:39,309
קניתי בגדים מפוארים יותר ויותר יקרים.

80
00:04:39,333 --> 00:04:41,226
כל זה כדי שכשאנשים יסתכלו עלי,

81
00:04:41,250 --> 00:04:46,458
הם לא יראו לטינה שמנה מדי, 
חומה מדי, ענייה מדי.

82
00:04:47,708 --> 00:04:50,393
הם יראו למה אני מסוגלת.

83
00:04:50,417 --> 00:04:53,042
ואולי הם יתנו לי צ'אנס.

84
00:04:55,792 --> 00:04:59,684
ובהיפוך גורל אירוני,

85
00:04:59,708 --> 00:05:04,458
כשסוף סוף השגתי תפקיד 
שיגשים את כל חלומותי,

86
00:05:06,000 --> 00:05:10,208
היה זה תפקיד שדרש ממני 
להיות בדיוק מי שהייתי.

87
00:05:11,167 --> 00:05:14,559
אנה ב"נשים אמיתיות"

88
00:05:14,583 --> 00:05:18,417
היתה לטינה חומה, ענייה ושמנה.

89
00:05:20,125 --> 00:05:24,518
אף פעם לא ראיתי מישהו כמוה, מישהי כמוני,

90
00:05:24,542 --> 00:05:28,934
שהתקיימה במרכז סיפור החיים שלה.

91
00:05:28,958 --> 00:05:30,851
טיילתי ברחבי ארה"ב

92
00:05:30,875 --> 00:05:33,101
ולמספר רב של מדינות עם הסרט הזה

93
00:05:33,125 --> 00:05:38,559
שם אנשים, בלי קשר לגיל, 
למוצא או לסוג הגוף שלהם,

94
00:05:38,583 --> 00:05:41,143
מצאו את עצמם באנה.

95
00:05:41,167 --> 00:05:44,976
נערה מקסיקנית-אמריקאית שמנמנה בת 17

96
00:05:45,000 --> 00:05:49,750
המתמודדת עם נורמות תרבותיות 
כדי להגשים את חלומה הלא-סביר.

97
00:05:50,750 --> 00:05:54,268
למרות מה שאמרו לי כל חיי,

98
00:05:54,292 --> 00:06:00,559
ראיתי מעדות ראשונה שאנשים אכן רצו 
לראות סיפורים על אנשים כמוני.

99
00:06:00,583 --> 00:06:03,809
ושהציפיות הלא מציאותיות שלי

100
00:06:03,833 --> 00:06:07,893
לראות את עצמי מיוצגת באופן אותנטי בתרבות

101
00:06:07,917 --> 00:06:10,125
היו גם הציפיות של אחרים.

102
00:06:11,250 --> 00:06:12,726
"נשים אמיתיות"

103
00:06:12,750 --> 00:06:17,559
היה סיפור הצלחה ביקורתי, תרבותית וכלכלי.

104
00:06:17,583 --> 00:06:20,792
"מצויין", חשבתי, "עשינו את זה!"

105
00:06:21,750 --> 00:06:24,518
הוכחנו שלסיפורים שלנו יש ערך.

106
00:06:24,542 --> 00:06:27,375
הדברים הולכים להשתנות מעכשיו".

107
00:06:30,042 --> 00:06:32,976
אבל ראיתי איך מעט מאוד התרחש.

108
00:06:33,000 --> 00:06:35,101
לא היה מפל.

109
00:06:35,125 --> 00:06:38,726
אף אחד בתעשייה לא רץ לספר עוד סיפורים

110
00:06:38,750 --> 00:06:44,625
על קהל היעד שהיה רעב 
ומוכן לשלם לראות אותם.

111
00:06:46,792 --> 00:06:50,750
ארבע שנים לאחר מכן, כשזכיתי 
לגלם את בטי המכוערת,

112
00:06:51,750 --> 00:06:54,851
ראיתי את אותה התופעה מתרחשת.

113
00:06:54,875 --> 00:06:58,976
"בטי המכוערת" עלתה לשידור בארה"ב 
עם 16 מיליון צופים

114
00:06:59,000 --> 00:07:03,208
והיתה מועמדת ל11 פרסי אמי בשנתה הראשונה.

115
00:07:04,792 --> 00:07:09,226
(מחיאות כפיים)

116
00:07:09,250 --> 00:07:13,601
אבל למרות הצלחתה של "בטי המכוערת",

117
00:07:13,625 --> 00:07:17,059
לא תשודר עוד תכנית טלויזיה

118
00:07:17,083 --> 00:07:19,434
שכיכבה בה שחקנית לטינית

119
00:07:19,458 --> 00:07:22,083
בטלויזיה האמריקאית לעוד שמונה שנים.

120
00:07:24,667 --> 00:07:26,601
עברו מאז 12 שנים

121
00:07:26,625 --> 00:07:30,226
מאז שהפכתי ללטינה הראשונה והיחידה

122
00:07:30,250 --> 00:07:33,208
שאי פעם זכתה בפרס אמי על תפקיד ראשי.

123
00:07:34,333 --> 00:07:36,684
זה אינו מקור לגאווה.

124
00:07:36,708 --> 00:07:39,226
זה עניין של תסכול עמוק.

125
00:07:39,250 --> 00:07:42,018
לא בגלל שהפרסים מוכיחים את ערכנו,

126
00:07:42,042 --> 00:07:45,851
אלא בגלל שהאנשים אותם 
אנחנו רואים מצליחים בעולם

127
00:07:45,875 --> 00:07:48,601
מלמדים אותנו איך לראות את עצמנו,

128
00:07:48,625 --> 00:07:51,226
איך לחשוב על הערך העצמי שלנו,

129
00:07:51,250 --> 00:07:53,934
איך לחלום את העתיד שלנו.

130
00:07:53,958 --> 00:07:55,893
ובכל פעם שאני מתחילה לפקפק בכך,

131
00:07:55,917 --> 00:08:01,018
אני נזכרת שהיתה אותה ילדה קטנה, 
שחיה בעמק הסוואט בפקיסטן.

132
00:08:01,042 --> 00:08:03,934
ואישהו, היא השיגה כמה דיסקים

133
00:08:03,958 --> 00:08:05,934
של סדרת טלויזיה אמריקאית

134
00:08:05,958 --> 00:08:09,708
בה היא ראתה את השיקוף 
של החלום שלה להיות סופרת.

135
00:08:11,250 --> 00:08:14,768
באוטוביוגרפיה שלה, מלאלה כתבה,

136
00:08:14,792 --> 00:08:16,643
"התחלתי להתעניין בעיתונאות

137
00:08:16,667 --> 00:08:20,018
אחרי שראיתי איך המילים שלי יצרו הבדל

138
00:08:20,042 --> 00:08:24,018
וגם מצפיה בדיסקים של "בטי המכוערת"

139
00:08:24,042 --> 00:08:27,059
על החיים במגזין אמריקאי".

140
00:08:27,083 --> 00:08:34,143
(מחיאות כפיים)

141
00:08:34,167 --> 00:08:37,893
במשך 17 שנים בקריירה שלי

142
00:08:37,917 --> 00:08:43,183
הייתי עדה לכוח שיש לקולות שלנו

143
00:08:43,207 --> 00:08:46,250
כשהם יכולים להשיג נוכחות בתרבות.

144
00:08:47,292 --> 00:08:48,934
ראיתי את זה.

145
00:08:48,958 --> 00:08:51,684
חייתי את זה, כולנו ראינו את זה.

146
00:08:51,708 --> 00:08:54,893
בבידור, בפוליטיקה,

147
00:08:54,917 --> 00:08:58,726
בעסקים, בשינוי חברתי.

148
00:08:58,750 --> 00:09:03,375
אי אפשר להתעלם מזה --
נוכחות יוצרת אפשרות.

149
00:09:04,917 --> 00:09:06,934
אבל במשך 17 השנים האחרונות,

150
00:09:06,958 --> 00:09:09,726
שמעתי גם את אותם התירוצים

151
00:09:09,750 --> 00:09:13,643
למה חלק מאתנו יכולים להשיג נוכחות בתרבות

152
00:09:13,667 --> 00:09:15,208
וחלק מאתנו לא יכולים.

153
00:09:17,042 --> 00:09:18,768
לסיפורים שלנו אין קהל יעד,

154
00:09:18,792 --> 00:09:22,184
החוויות שלנו לא מהדהדות במיינסטרים,

155
00:09:22,208 --> 00:09:25,958
הקולות שלנו מהווים סיכון כלכלי גדול מדי.

156
00:09:27,625 --> 00:09:30,226
רק לפני כמה שנים, הסוכן שלי התקשר

157
00:09:30,250 --> 00:09:33,226
כדי להסביר לי למה לא קיבלתי תפקיד בסרט.

158
00:09:33,250 --> 00:09:35,226
הוא אמר, "הם אהבו אותך

159
00:09:35,250 --> 00:09:38,893
והם ממש ממש רוצים ללהק באופן מגוון,

160
00:09:38,917 --> 00:09:44,417
אבל הסרט בלתי ניתן למימון עד 
שלא ילהקו את התפקיד הלבן קודם".

161
00:09:46,708 --> 00:09:49,393
הוא העביר לי את המסר בלב שבור

162
00:09:49,417 --> 00:09:53,250
ובטון ששידר "אני יודע עד כמה זה הזוי".

163
00:09:54,667 --> 00:10:00,601
אבל בכל זאת, בדיוק כמו 
מאות הפעמים שלפני כן,

164
00:10:00,625 --> 00:10:02,875
הרגשתי את הדמעות זולגות במורד פני.

165
00:10:03,875 --> 00:10:07,934
והדקירה של הדחיה עלתה בתוכי

166
00:10:07,958 --> 00:10:10,268
ואז הקול של הבושה גער בי,

167
00:10:10,292 --> 00:10:13,833
"את אישה בוגרת, תפסיקי לבכות על התפקיד".

168
00:10:15,208 --> 00:10:19,268
במשך שנים עברתי את התהליך הזה 
של קבלת הכישלון כשלי

169
00:10:19,292 --> 00:10:23,333
ואז תחושת הבושה העמוקה 
שלא יכולתי להתגבר על המכשולים.

170
00:10:24,750 --> 00:10:26,458
אבל הפעם, שמעתי קול חדש.

171
00:10:27,750 --> 00:10:30,792
קול שאמר, "אני עייפה.

172
00:10:31,917 --> 00:10:33,559
הספיק לי".

173
00:10:33,583 --> 00:10:35,184
קול שהבין

174
00:10:35,208 --> 00:10:39,500
שהדמעות והכאב שלי לא היו על אובדן התפקיד.

175
00:10:40,417 --> 00:10:44,101
הם היו על מה שבאמת נאמר עלי.

176
00:10:44,125 --> 00:10:48,018
מה שנאמר עלי כל חיי

177
00:10:48,042 --> 00:10:51,018
על ידי מנכ"לים ומפיקים

178
00:10:51,042 --> 00:10:54,059
במאים וכותבים וסוכנים ומנהלים

179
00:10:54,083 --> 00:10:57,018
ומורים וחברים ומשפחה.

180
00:10:57,042 --> 00:10:59,667
על שאני אדם בעל ערך פחות.

181
00:11:00,750 --> 00:11:04,351
חשבתי שקרם הגנה ומחליקי שיער

182
00:11:04,375 --> 00:11:08,458
יביאו את השינוי במערכת הערכים המתחפרת הזו.

183
00:11:10,500 --> 00:11:13,434
אבל מה שהבנתי באותו הרגע

184
00:11:13,458 --> 00:11:19,226
היה שאני מעולם לא ביקשתי 
מהמערכת להשתנות בעצם.

185
00:11:19,250 --> 00:11:24,833
אני ביקשתי ממנה לתת לי להיכנס, 
וזה לא אותו הדבר.

186
00:11:26,375 --> 00:11:29,393
לא יכולתי לשנות את מה שהמערכת חשבה עלי,

187
00:11:29,417 --> 00:11:32,417
בזמן שאני האמנתי למה שהמערכת חשבה עלי.

188
00:11:33,458 --> 00:11:34,934
ואני באמת האמנתי בזה.

189
00:11:34,958 --> 00:11:36,851
אני, כמו כל מי שסביבי,

190
00:11:36,875 --> 00:11:42,625
האמנתי שזה בלתי אפשרי עבורי 
להתקיים בחלום שלי כמו שאני.

191
00:11:43,625 --> 00:11:47,250
והמשכתי לנסות להפוך לבלתי נראית.

192
00:11:50,250 --> 00:11:54,684
מה שזה חשף לי זה שזה אפשרי

193
00:11:54,708 --> 00:11:59,726
להיות האדם שבאמת רוצה לראות בשינוי

194
00:11:59,750 --> 00:12:05,667
ובמקביל להיות האדם שהמעשים שלו 
שומרים על המציאות כמות שהיא.

195
00:12:08,500 --> 00:12:12,059
וזה הוביל אותי להאמין שהשינוי 
לא הולך לקרות

196
00:12:12,083 --> 00:12:15,018
באמצעות האבחנה בין טובים לרעים.

197
00:12:15,042 --> 00:12:17,851
השיחה הזאת מוותרת לכולנו.

198
00:12:17,875 --> 00:12:20,375
כי רובנו לא טובים ולא רעים.

199
00:12:21,500 --> 00:12:23,101
השינוי יתרחש

200
00:12:23,125 --> 00:12:25,059
כלשכל אחד מאתנו יהיה את האומץ

201
00:12:25,083 --> 00:12:29,309
לערער על הערכים והאמונות הבסיסיים שלנו.

202
00:12:29,333 --> 00:12:34,542
ואז לוודא שהפעולות שלנו מגשימות 
את הכוונות הכי טובות שלנו.

203
00:12:36,542 --> 00:12:39,601
אני רק אחת מתוך מיליוני אנשים

204
00:12:39,625 --> 00:12:43,476
שאמרו לה שכדי להגשים את החלומות שלה,

205
00:12:43,500 --> 00:12:45,684
כדי לתרום את הכישרונות שלי לעולם

206
00:12:45,708 --> 00:12:48,833
עלי להתכחש לאמת של מי שאני.

207
00:12:50,042 --> 00:12:53,851
אני, לפחות, מוכנה להפסיק להתכחש

208
00:12:53,875 --> 00:12:58,625
ולהתחיל להתקיים כאני המלא והאותנטי.

209
00:13:00,417 --> 00:13:03,059
אם יכולתי לחזור ולומר משהו

210
00:13:03,083 --> 00:13:07,559
לאותה בת 9 שרקדה בסלון, וחלמה את חלומותיה,

211
00:13:07,583 --> 00:13:09,101
הייתי אומרת,

212
00:13:09,125 --> 00:13:11,250
הזהות שלי היא לא המכשול שלי.

213
00:13:12,292 --> 00:13:14,250
הזהות שלי היא כוח העל שלי.

214
00:13:15,250 --> 00:13:17,601
כי האמת היא,

215
00:13:17,625 --> 00:13:19,708
אני השתקפות של העולם.

216
00:13:20,667 --> 00:13:23,643
אתם ההשתקפות של העולם.

217
00:13:23,667 --> 00:13:28,768
ביחד, אנחנו ההשתקפות של העולם.

218
00:13:28,792 --> 00:13:31,893
וכדי שהמערכות שלנו ישקפו את זה,

219
00:13:31,917 --> 00:13:34,875
הן לא צריכות ליצור מציאות חדשה.

220
00:13:35,833 --> 00:13:39,375
הן רק צריכות להפסיק להתנגד לזו 
שאנחנו כבר חיים בה.

221
00:13:40,667 --> 00:13:41,934
תודה רבה.

222
00:13:41,958 --> 00:13:46,458
(מחיאות כפיים)