240 נשים נרצחות מידי שנה באפגניסטן.

565 נשים נרצחות
מידי שנה באירן.

4,000 נשים נרצחות בפקיסטן.

בעצם, 4,000 הנשים האלה
נרצחו בין 1997 ל-2004.

אני לא מדברת על תמותת נשים;
הן נרצחות.

בואו נחשוב על זה.

הנתונים האלה אינם --

הם הערכה שמרנית

של תדירות הרציחות בפועל,

משום שהן לא מתועדות היטב.

אבל השאלה היא,
כשהנשים האלה מתות,

נרצחות,

מהי הסיבה לכך?

זה למעשה בגלל
כבוד, גאווה, מוניטין,

לא רק שלה,

אלא גם של אביה, דודיה, אחיה.

כל הגברים במשפחה,

בגלל הדימוי בקהילה, כן?

נעבור מרצח על רקע כבוד
להשחתת איברי מין נשיים:

למי מכם שאינכם יודעים
מהי השחתת איברי מין נשיים,

מדובר בחיתוך איברי המין.

יש מי שמכנים זאת
"ברית מילה נשית",

בניסוח נקי,
כדי שזה יישמע יפה.

אתם מוכנים לא לעשות זאת?

כי השחתת איברי המין הנשיים

היא מניפולציה של איברי המין
הנשיים החיצוניים

כדי להבטיח שפתח הפות שלה
לא יוכל לקלוט חדירה של פין.

ולמען האמת נפוץ מאד בעולם

עד כדי כך שארגון הבריאות העולמי

קבע

שישנם ארבעה סוגי השחתה.

הסוג הראשון:

כריתת הדגדגן.

מהו הדגדגן, תשאלו?

זהו החלק הכי רגיש
בגוף האישה.

הוא מכיל 8,000 קצות עצבים,
פי שניים מאשר בפין.

למעשה,

המקבילה האבולוציונית של הדגדגן
אצל הזכר

היא העטרה של הפין,

שיש לה תפקידים נוספים,
כגון השופכה,

המקום ממנו הם משתינים,

אבל אצל נשים כל המטרה
של הדגדגן הוא עונג מיני.

אבל בסוג הראשון,
פשוט חותכים אותו.

סוג ההשחתה השני:

כורתים את הדגדגן
ואת שפתי הפות הפנימיות,

השפתיים הקטנות.

הסוג השלישי הוא אינפיבולציה,

שבו מנסים להצר
את פתח הפות

רק כדי להבטיח שיהיה צר מדי,

או כדי לחתום אותו.

כן, בטח. מוכרחים לסגור את הפות,

לא שאנו זקוקות לו למשהו אחר,

כמו אולי מחזור הווסת
מידי חודש.

אחרת, איך ייצא הדם?

הסוג הרביעי:

התרברבו בכישוריכם:
אתם יכולים לשרוט או לנקב אותה.

היא הרי בת 5, 15
או משהו באמצע,

וזה ממילא לא בהסכמה,

אז עשו ככל העולה על רוחכם,

אתם יכולים לחבר חלקים שונים מהפות,
תרגישו חופשיים.

זה כאילו שהילדה הזאת היא סחורה,

מוצר

שצריך להעביר הלאה
מהבעלים הראשון, האב,

אל הבעלים השניים,
הבעל או הלקוח.

ומשום שמדובר ב"שירות באיכות גבוהה",

עלינו לוודא שאיש לא נגע בה.

לא מביאים לשוק מוצר משומש,

ואם השתמשו בה, טיפלו בה,
שינו אותה - זורקים אותה מהשוק.

וזה מצדיק את ההרג שלהן?

צריך לדאוג למניפולציה כזאת
של הפות שלה

שתבטיח שהיא לא תקיים
יחסי-מין לפני הנישואין

ובמקרה שכן,
זאת תהיה לה חוויה כואבת -

ואנו בסדר?

מדוע?

מדוע העולם כל-כך מקובע
על עניין הפות?

בתנ"ך, בסרטים, בספרות,

הגוף הנשי היה תמיד
כלי-קיבול לחטא.

לנשים אסור לחשוב על מין,

לבטא מיניות,

שלא לדבר על להשתתף במשגל.

נשים רבות נמנעות ממשגל
לפני הנישואין -

כל הכבוד להן.

נשים רבות בוחרות להימנע
מיחסי-מין כל חייהן

כדי לכבד את הקשר לאלוהים -
כל הכבוד להן.

אבל צריך גם לכבד
את בחירותיהן של נשים אחרות.

ועלי להבהיר משהו:

מושג הבתולין,

ההימנעות מיחסי-מין,

כלל איננו קשור

למה שלדעתכם
נמצא בין רגליה של האישה,

קרום הבתולין.

כי אי-אפשר לשפוט אישה
על סמך זה

אם בכלל לא יודעים על זה מספיק.

יש הרי נערות בלי זה.

נו טוב, מהו קרום הבתולין?

כסטודנטית לרפואה

אני חושבת שלמדתי מספיק אנטומיה

כדי לספר לכם הקרום הבתולין
דומה יותר לכעך.

יש בו חור.

מצטערת לקרוע לכם את האשליה -
משחק מלים -

אבל יש בו חור.

למעשה, עשויים להיות סביבו כמה חורים

ולפעמים גם שוליים באמצע.

הוא קיים בכל מיני צורות, גדלים ומצבים

אצל נשים שונות.

ויש עוד משהו שברצוני להבהיר -

שני דברים, בעצם,

כמה תפישות מוטעות לגבי קרום הבתולין.

יש גברים שמתגאים

ש"כואב לה.
קרעתי לה את קרום הבתולין."

לא. ממש לא.

למעשה, בקרום הבתולין אין קצות עצבים,

ולכן לא מרגישים כאב
כשהוא נקרע או ניזוק.

מה שלמעשה קורה, כשכואב לה,

הוא שפתח הפות, התעלה,
איננה מורחבת היטב

כי יש משהו שעליכם לעשות
לפני החדירה

וזה להכניס אותה למצב הרוח המתאים.

ואם היא לא
במצב הרוח המתאים,

אם זאת תקיפה מינית
שלא בהסכמה,

או אם היא פשוט לא רוצה,

זה לא יהיה פתוח.

אתם פשוט תכאיבו לה.

אבל כשכן,
מה שעליכם לעשות לפני כן,

המוח ישלח איתותים עצביים אל השרירים,

הם יתרפו, התעלה תתרחב,

ואז - ברוך הבא.

(צחוק)

דבר נוסף שברצוני להבהיר
נוגע להכתמת הסדינים.

למעשה - אני לא יודעת
אם זה ידוע לכן -

חצי מכן תדממנה
וחצי לא, בפעם הראשונה.

זה כמו בהטלת מטבע:
או שתדממו, או שלא.

אז אם בכוונתכם לשפוט אישה

לפי הדימום על הסדינים,

ולהרוג אותה אם היא לא.

וזה קרה,
כולנו יודעים את זה,

זה מתועד, חפשו את זה --

זה כמו להטיל מטבע כדי להחליט
אם היא תמות או תחיה.

מה דעתכם על זה?

יש עוד משהו שאני רוצה לדבר עליו:

בדיקת הבתולין,

בדיקת קרום הבתולין,

בדיקת מצב קרום הבתולין,
לראות אם הוא ניזוק,

ובהליך הזה הגינקולוג נכנס,

מפשק את רגלייך,

ובודק בראייה או באופן פולשני
את מצב קרום הבתולין שלך.

ולמעשה, נערך מחקר
על 36 נשים הרות -

בדגש על "הרות" -

גם כאן נכנס הגינקולוג
ובדק את קרומי הבתולין שלהן.

ותוצאת הבדיקה

היתה ש-34 מהן הן בתולות
ושתיים - לא,

אם לשפוט לפי
מצב קרום הבתולין.

מה זה אומר לכם

לגבי אמינות בדיקת הבתולין?

משתמשים בזה בבקשות תעסוקה
באלג'יריה ומרוקו.

אנו הרי ב-2019,

ועדיין פולשים לפרטיותה של האישה.

ארגון הבריאות העולמי,
ארגון העצמת הנשים של האו"ם

והמועצה לזכויות האדם של האו"ם

קבעו כולם שבדיקת הבתולין
אינה אמינה, אינה מוסרית,

שזו אלימות נגד נשים,
פלישה לפרטיות האישה,

ושיש לאסור זאת.

והם עובדים על זה.

אנו הרי מפחידים
את הילדות הקטנות שלנו, ממש!

מלמדים את הילדה

שהערך שלה, גאוותה, הכבוד שלה --

לא רק שלך,
אלא גם של אביך --

כל זה נמצא בין שתי הרגליים האלה.

מדוע?

הילדות האלה חוששות לרכב על אופניים
שמא ייקרע קרום הבתולין.

הן חוששות להתעמל
כדי לא לקרוע את קרום הבתולין.

כי ברגע שהוא נקרע,
כל הערך שלך --

נמצא שם למטה,
גם הערך של אביך שם למטה.

בנות הרי עושות ניתוחי איחוי,

ניתוחים פלסטיים
לשחזור קרום הבתולין,

כדי לזייף את בתוליותן.

הן תעשינה כמה סקס שבא להן,

אבל בגלל שאתם, הגברים, חושבים ככה --

הקהילה --

היא צריכה לאחות את קרום הבתולין.

וזאת הבעיה העיקרית.

אם נכנסים לאינטרנט --
הנה תמונה --

אפשר למצוא קרום בתולין מלאכותי
ששמים בפות

עם דם בתולין מלאכותי.

הפטריארכיה עובדת על זה קשה,
אבל בסין עובדים עוד יותר קשה.

(צחוק)

(מחיאות כפיים)

אז בואו נדבר על מיניות האישה.

בואו לא נשפוט אישה

לפי מה שהיא בוחרת
לעשות עם הגוף שלה,

שזה משהו אינסטינקטיבי וטבעי לחלוטין.

אם חשוב לכם לדעת
אם איזו ילדה היא בתולה או לא --

לא שזה בכלל עיסקכם --

אתם יכולים פשוט לשאול אותה.

והפות הזאת

שאותה ביישתם כל חייכם

היא הסיבה שכולכם נמצאים כאן היום.

ותודה לכם על שבאתם
להרצאת TEDx שלי.

(מחיאות כפיים ותרועות)