-
זה כאן, זו תמונה של רנה דקארט.
-
שוב פעם אחד המוחות הגדולים
-
גם במתמטיקה וגם בפילוסופיה
-
ואני חושב שאתם תראו שיש פה קצת טרנד
-
שהפילוסופים הגדולים היו גם מתמטקאים גדולים
-
ולהפך
-
הוא היה קצת בן זמנו של גלילאו
-
הוא היה צעיר ממנו ב 32 שנים
-
למרות שהוא נפטר זמן קצר אחרי שגלילאו נפטר
-
האיש הזה נפטר בגיל הרבה יותר צעיר
-
גלילאו היה בשנות ה 70 לחייו
-
דקארט נפטר במה, הוא היה רק בן 54.
-
והוא גם כנראה הכי מוכר בתרבות המודרנית
-
בשל הציטוט שמופיע כאן
-
ציטוט מאוד פילוסופי
-
"אני חושב משמע אני קיים"
-
אבל גם רציתי להוסיף
-
וזה לא כ"כ קשור לאלגברה
-
אבל אני פשוט חשבתי שזה ציטוט ממש מעולה
-
כנראה הציטוט הכי פחות מפורסם שלו
-
זה ממש כאן
-
ואני אוהב אותו רק כי הוא מאוד מעשי
-
והוא גורם לך להבין שהמוחות הגדולים האלה
-
עמודי התווך של הפילוסופיה ושל מתמטיקה
-
שבסופו של דבר
-
הם היו רק בני אדם
-
והוא אמר, "אתה פשוט ממשיך לנסות"
-
אתה פשוט ממשיך לנסות
-
אני עשיתי כל טעות שיכולה להעשות
-
אבל פשוט המשכתי לנסות."
-
שאני חושב שזה עצה מאוד טובה לחיים.
-
עכשיו, הוא עשה הרבה דברים
-
בפילוסופיה ובמתמטיקה
-
אבל הסיבה שאני כולל כאן
-
כשאנחנו בונים את יסודות האלגברה
-
היא שהוא האדם
-
שהכי אחראי לקשר חזק מאוד
-
בין האלגברה לגאומטריה
-
אז בצד שמאל כאן
-
יש לך את העולם של האלגברה
-
דברנו עליו קצת
-
יש לך משוואת שמתעסקות עם סמלים
-
והסמלים האלה הם בעצם
-
הם יכולים לקבל ערכים
-
אז יכול להיות לך משהו כמו
-
y = 2x - 1
-
זה נותן לנו מערכת יחסים
-
בין מה ש-x שווה
-
לבין מה ש-y שווה
-
ואפשר אפילו לעשות כאן טבלה
-
ולבחור ערכים ל-x
-
ולראות מה הערכים של Y יהיו
-
ואני יכול לבחור פשוט ערכים אקראיים ל X
-
ואז לחשב למה שווה Y
-
אבל אני אבחר ערכים יחסית פשוטים
-
וככה שהמתמטיקה לא נהיית יותר מדי מסובכת
-
אז לדוגמא
-
אם X שווה 2-
-
אז Y יהיה: 2X
1- 2-
-
2 X -2 -1
-
שזה 4- 1-
-
שזה 5-
-
אם X שווה 1-
-
אז Y יהיה 2X-1 -1
-
שזה שווה ל
-
זה 2- 1- שזה 3-.
-
אם X=0
-
אז Y יהיה
2 x 0 -1
-
2 X 0 זה
-1 שזה
-
אני אעשה עוד כמה
-
אם X שווה 1
-
ויכולתי לבחור כל ערך כאן
-
יכולתי להגיד מה קורה
-
אם x הוא השורש השלילי של 2
-
או מה קורה אם x שווה 5- חצאים
-
או שש שביעיות (6/7)
-
אבל אני רק בוחר את המספרים האלה
-
כי זה עושה את המתמטיקה הרבה יותר קלה
-
כשאני מנסה לחשב מה Y הולך להיות
-
אבל כש X שווה 1
-
Y יהיה
2(1) -1
-
2*1 זה 2 -1 זה 1
-
ואני אעשה עוד אחד
-
בצבע שעוד לא השתמשתי בו
-
בו נראה את הסגול הזה
-
אם x זה 2
-
אז y יהיה
-
2(2) -1 (עכשיו ש-x הוא 2)
-
ככה שזה : 4-1
זה שווה 3
-
אז בצדק,
-
אני בערך דגמתי את היחסים האלה
-
אבל אמרתי בסדר, זה מתאר את היחסים הכלליים
-
בין משתנה Y
לבין משתנה x
-
ואז הפכתי את זה ליותר מוחשי
-
אמרתי, בסדר אז
-
אם X הוא אחד מהמשתנים האלה
-
לכל אחד מהערכים האלה של X
-
מה יהיה הערך המקביל של Y
-
ומה שדקארט הבין זה
-
שאפשר להמחיש את זה באופן חזותי
-
מה שאפשר לראות זה נקודות יחידות
-
אבל זה יכול גם לעזור לך באופן כללי
-
לראות את כל כל היחסים
-
אז מה שהוא בעצם עשה
-
הוא גישר את העולמות של האלגברה שהיא די מופשטת
-
ושל הגאומטריה שהיא נוגעת
-
לצורות וגדלים וזוויות
-
אז כאן יש לך את העולם של גאומטריה
-
וכמובן שהיו אנשים בהיסטוריה
-
אולי הרבה אנשים שההיסטוריה אולי שכחה
-
שיכול להיות שהתעסקו עם זה
-
אבל לפני דקארט זה נחשב באופן כללי
-
שגאומטריה הייתה הגאומטריה האוקלידית
-
וזה בעצם הגאומטריה
-
שלמדת בשיעור גאומטריה
-
בכיתה ח' או ט' או י'
-
בתכנית לימודים המסורתית של התיכון
-
וזאת הגאומרטיה של לימוד
-
היחסים בין משולשים והזוויות שלהם
-
והיחסים בין עיגולים
-
ויש לכם רדיוסים ואז יש לכם משולשים
-
מצויירים בעיגולים וכל השאר
-
ונכנס לקצת עומק
-
ברשימת הנושאים של הגאומטריה.
-
אבל דקארט אומר 'אני חושב שאני יכול לייצג את זה בצורה באופן חזותי
-
באותה צורה שאוקלידיס למד את המשולשים האלה והעיגולים האלה'
-
והוא אומר ' למה לא?'
-
אם אנחנו רואים חתיכת נייר
-
אם אנחנו חושבים על מישור דו-מימדי
-
אתה יכול לראות חתיכת נייר
-
כחלק ממישור דו-מימדי.
-
אנחנו קוראים לזה דו-מימדי
-
כי יש שני כיוונים שאפשר ללכת בהם
-
יש את הכיוון למעלה-למטה
-
זה כיוון אחד
-
אז תנו לי לצייר את זה, אני אעשה את זה בכחול
-
כי אנחנו מנסים להמחיש דברים בצורה חזותית
-
אז אני אעשה את זה בצבע של הגאומטריה.
-
אז יש לכם את הכיוון מעלה-מטה
-
ויש לכם את כיוון השמאל-ימין
-
זאת הסיבה שקוראים לזה מישור דו-מימדי.
-
אם אנחנו מתעסקים עם תלת-מימדי
-
יש לכם את כיוון הפנימה- החוצה.
-
וזה מאוד פשוט לעשות שני מימדים על המסך
-
כי המסך הוא דו-מימדי.
-
והוא אומר 'טוב, אתם יודעים
-
יש כאן שני משתנים ויש ביניהם יחסים.
-
אבל למה שאני לא אשייך כל אחד מהמשתנים האלה
-
אם אחד מהמימדים האלה כאן?'
-
ועפ"י מוסכמה הוא נעשה את משתנה Y
-
שהוא בעצם המשתנה התלוי,
-
כמו שעשינו את זה,
-
הוא תלוי במה ש X שווה.
-
אז בוא נשים אותו על הציר האנכי
-
ובוא נשים את המשתנה הבלתי תלוי שלנו,
-
זה שבחרתי לו ערכים באופן אקראי
-
לראות מה יהיה Y
-
בוא נשים את זה על הציר האופקי.
-
וזה למעשה היה דקארט
-
שהגה את קונבנציה של שימוש ב Xים וYים
-
ונראה אח"כ Zים באלגברה, באופן כ"כ נרחב
-
כמשתנים לא ידועים או המשתנים שאנחנו מתמרנים.
-
אבל הוא אומר 'טוב, אם אנחנו חושבים על זה בצורה כזאת
-
אם אנחנו ממספרים את המימדים האלה
-
אז בוא נאמר שבכיוון X
-
בוא נעשה את זה פה 3-
-
בוא נעשה את זה 2-
-
זה 1-
-
זה 0
-
אני רק ממספר את ציר הX
-
כיוון השמאל-ימין
-
עכשיו זה 1 חיובי
-
זה 2 חיובי
-
וזה 3 חיובי
-
ואנחנו יכולים לעשות את דבר בכיוון Y
-
אז בוא נראה, זה יכול ללכת
-
נגיד שזה 5-, 4-, 3-
-
למעשה בוא אניאעשה את זה קצת יותר מסודר מזה
-
תנו לי לנקות את זה טיפה.
-
אני אמחק את זה ואאריך את זה למטה קצת
-
אז אני יכול לרדת עד ל5-
-
בלי שזה יראה מבולגן
-
אז בוא נרד עד למטה כאן
-
ואז אנחנו יכולים למספר את זה
-
זה 1, זה 2, זה 3,
-
ואז זה יכול להיות 1-
-
2- וכל אלה זה רק מוסכמות
-
זה יכול היה להיות מתויג בדרך אחרת
-
יכולנו להחליט לשים את X שם
-
ואת Y שם
-
ולהפוך את זה לכיוון החיובי,
-
להפוך את זה לכיוון השלילי.
-
אבל זו רק מוסכמה שאנשים אימצו
-
החל מדקארט.
-
2-, 3-, 4- ו 5-
-
והוא אומר 'טוב כל דבר אני יכול לשייך
-
אני יכול לשייך כל אחד מזוגות הערכים האלה עם
-
נקודה בשני מימדים.
-
אני יכול לקחת את ה-X של נקודת הציון, אני יכול לקחת את הערך של X
-
ממש כאן ואני אומר ' אוקיי, זה 2
-
זה יהיה ממש שם לאורך כיוון השמאל-ימין
-
אני הולך לשמאל כי זה שלילי.'
-
וזה משוייך עם 5- בכיוון האנכי.
-
אז אני אומר שהערך של Y הוא 5-
-
ואז אם אני הולך 2 שמאלה ו 5 למטה.
-
קבלתי את הנקודה הזאת ממש שם.
-
אז הוא אומר ' שני הערכים האלה 2- ו 5-
-
אני יכול לשייך לנקודה הזאת
-
במישור הזה כאן, המישור הדו-מימדי.
-
אז אני אומר: לנקודה הזאת יש את הקורדינטות (נק' ציון),
-
אומרת לי איפה אני מוצא את הנקודה הזו (5-,2-)
-
והקואורדינטות האלה נקראות 'קואורדינטות קרטזיות'
-
נקראות על שם רנה דקארט
-
הי הוא היה האיש שהגה אותןץ
-
הוא משייך פתאום את כל היחסים האלה
-
עם נקודות על מישור של קואורדינטות.
-
ואז הוא אומר 'טוב בסדר, בוא נעשה עוד אחת'
-
יש עוד איזה יחס,
-
כשX שווה ל 1-, Y=-3
-
אז X הוא 1-, Y הוא 3-
-
זאת הנקודה הזאת שם.
-
והקונבנציה (מוסכמה) היא שוב
-
'כשאתה עורך את רשימת הקואורדינטות
-
אתה רושם את הקואורדינטות של X, אח"כ אתה רושם את הקואורדינטות של Y
-
וזה פשוט מה שאנשים החליטו לעשות.
-
1-, 3- זאת תהיה הנקודה הזאת שם
-
ואז יש לך את הנקודה כש X הוא 0, Y הוא 1-
-
כש X הוא 0 פה
-
שזה אומר שאני לא הולך ימינה או שמאלה.
-
Y הוא 1-, שזה אומר שאני הולך 1 למטה.
-
אז זאת הנקודה הזאת שם. (1-,0)
-
ממש שם
-
ואני יכול להמשיך לעשות את זה
-
כש X הוא 1, Y הוא 1
-
כש X הוא 2, Y הוא 3
-
בעצם אני אעשה את זה עם אותו צבע סגול
-
כש X הוא 2, Y הוא 3
-
2,3 ואז זאת כאן בכתום הייתה 1,1
-
וזה מעולה כשלעצמו
-
אני בעצם פשוט דגמתי Xים אפשריים.
-
אבל מה שהבנתי זה
-
לא רק שאתה דוגם את ה Xים האפשריים האלה
-
אבל אם המשכת לעשות עוד דוגמאות של Xים,
-
אם הייתי מנסה לדגום את כל הXים ביניהם,
-
היית למעשה מוצא את עצמך יוצר קו.
-
אז אם היית עושהכל X אפשרי
-
היית בסוף מקבל קו
-
שנראה משהו כזה... כאן.
-
וכל... כל יחסים, אם אתה בוחר כל X
-
ומוצא כל Y זה באמת מייצג נקודה על הקו הזה,
-
או עוד דרך לחשוב על זה
-
כל נקושה על הקו מייצגת
-
פתרון למשוואה הזאת
-
אז אם יש לך את הנקודה הזאת כאן.
-
שנראית כמו X שווה 1 וחצי
-
Y שווה 2, אז תנו לי לכתוב את זה
-
1.5,2
-
זה פתרון למשווה הזאת.
-
כש X הוא 1.5, 2X 1.5 זה 3 -1 זה 2
-
זה שם.
-
אז פתאום הוא יכל לגשר
-
את הפער או היחס הזה בין אלגברה וגאומטריה.
-
אנחנו עכשיו יכולים לתאר בצורה חזותי את כל זוגות ה X וה Y
-
שמספקים את המשוואה הזאת.
-
אז הוא האחראי על יצירת הגשר הזה
-
ולכן הקואורדינטות
-
שאנחנו משתמשים כדי לציין את הנקודות האלה נקראות 'קואורדינטות קרטזיות'
-
וכמו שנראה, הסוג הראשון של המשוואות
-
שנלמד הן משוואות מהסוג הזה כאן
-
ובתכנית הלימודים האלגברית הרגילה
-
הם נקראות משוואות לינאריות...
-
משוואות לינאריות.
-
ואולי אתם אומרים: טוב אנחנו יודעים, זאת משוואה
-
אני רואה שזה שווה לזה
-
אבל מה כ"כ לינארי (קוי, שורתי) בהם?
-
מהגורם להם להראות כמו קו?
-
כדי להבין למה הן לינאריות
-
צריך לעשות את הקפיצה הזאת שעשה רנה דקארט.
-
כי אם אתה רושם את זה
-
בשימוש של קואורדינטות קרטזיות
-
על מישור אוקלידי, אתה תקבל קו.
-
ובעתיד תראו
-
שיש עוד סוגים של משוואות שבהן לא נקבל קו ישר
-
נקבל עקומה, או משהו כזה משוגע או מוזר.