1
00:00:00,110 --> 00:00:03,749
אני חייל משוחרר
של ספינת החלל "אנטרפרייז".

2
00:00:04,539 --> 00:00:07,899
הגבהתי עוף ברחבי הגלקסיה

3
00:00:07,899 --> 00:00:10,635
בספינת החלל הענקית שהטסתי

4
00:00:10,635 --> 00:00:12,034
יחד עם צוות שכלל אנשים

5
00:00:12,034 --> 00:00:14,970
מכל רחבי העולם,

6
00:00:14,970 --> 00:00:18,420
מגזעים רבים ושונים, 
תרבויות רבות ושונות,

7
00:00:18,420 --> 00:00:20,264
מורשות רבות ושונות,

8
00:00:20,264 --> 00:00:22,221
כולם עובדים בשיתוף-פעולה,

9
00:00:22,221 --> 00:00:25,866
כשהמשימה שלנו -
לחקור עולמות חדשים וזרים,

10
00:00:25,866 --> 00:00:29,742
לחפש חיים חדשים 
ותרבויות חדשות,

11
00:00:29,742 --> 00:00:34,705
ללכת בעוז למקומות שאליו
בהם טרם דרך איש.

12
00:00:34,705 --> 00:00:36,190
ובכן -

13
00:00:36,190 --> 00:00:41,654
(מחיאות כפיים) -

14
00:00:42,906 --> 00:00:47,561
אני נכדם של מהגרים מיפן
שהגיעו לאמריקה

15
00:00:49,692 --> 00:00:53,177
שהלכו בעוז לעולם חדש וזר,

16
00:00:53,177 --> 00:00:56,013
בחיפוש אחר הזדמנויות חדשות.

17
00:00:56,463 --> 00:00:59,499
אמי נולדה בסקרמנטו, קליפורניה.

18
00:00:59,499 --> 00:01:01,940
אבי בא מסן פרנסיסקו.

19
00:01:01,940 --> 00:01:04,685
הם נפגשו והתחתנו בלוס אנג'לס
ושם נולדתי אני.

20
00:01:08,566 --> 00:01:10,392
הייתי בן ארבע

21
00:01:10,582 --> 00:01:16,979
כשפרל הרבור הופצצה
ב-7 לדצמבר 1941 על ידי יפן,

22
00:01:17,561 --> 00:01:23,730
ובין-לילה,
העולם הוטל למלחמת עולם.

23
00:01:24,894 --> 00:01:29,537
את אמריקה סחף לפתע גל של היסטריה

24
00:01:31,081 --> 00:01:36,035
יפנים-אמריקניים,
אזרחים אמריקניים ממוצא יפני,

25
00:01:36,035 --> 00:01:41,020
החלו לספוג יחס של חשד, פחד


26
00:01:41,542 --> 00:01:44,504
ושנאה גלויה,

27
00:01:44,504 --> 00:01:49,544
רק בגלל שבמקרה נראינו כמו
האנשים שהפציצו את פרל הארבור.

28
00:01:49,870 --> 00:01:53,340
וההיסטריה הלכה וגדלה

29
00:01:53,340 --> 00:01:56,930
עד שבפברואר 1942

30
00:01:57,330 --> 00:02:01,054
נשיא ארה"ב,
פרנקלין דלאנו רוזוולט,

31
00:02:01,484 --> 00:02:04,067
הורה לאסוף מיד את כל
היפנים-אמריקניים

32
00:02:04,067 --> 00:02:08,256
שבחוף המערבי של אמריקה

33
00:02:08,942 --> 00:02:12,147
ללא האשמות, ללא משפט

34
00:02:12,147 --> 00:02:14,574
ללא הליך הוגן -

35
00:02:14,574 --> 00:02:18,755
הליך הוגן, מאושיות הליבה
של מערכת המשפט שלנו.

36
00:02:18,758 --> 00:02:21,207
כל זה נעלם.

37
00:02:21,207 --> 00:02:23,306
הפקודה היתה לאסוף אותנו

38
00:02:23,306 --> 00:02:27,567
ולכלוא אותנו בעשרה מחנות
מוקפים בגדרות תיל

39
00:02:27,567 --> 00:02:31,759
בכמה מהמקומות השוממים
ביותר באמריקה:

40
00:02:31,759 --> 00:02:35,186
המדבר היוקד של אריזונה,

41
00:02:35,186 --> 00:02:38,651
הביצות המחניקות של ארקנסו,

42
00:02:38,651 --> 00:02:42,344
אזורי הישימון של ויומינג,
איידהו, יוטה, קולורדו,

43
00:02:42,344 --> 00:02:47,778
ושניים מהמקומות השוממים ביותר בקליפורניה.

44
00:02:47,778 --> 00:02:52,546
ב-20 לאפריל חגגתי
את יום הולדתי החמישי,

45
00:02:52,546 --> 00:02:56,163
וכמה שבועות לאחר יום הולדתי,

46
00:02:56,163 --> 00:03:00,844
הורי העירו את אחי הצעיר,
את אחותי התינוקת ואותי

47
00:03:00,844 --> 00:03:03,021
מוקדם מאוד בבוקר

48
00:03:03,021 --> 00:03:05,656
והלבישו אותנו בחפזון.

49
00:03:06,246 --> 00:03:10,760
אחי ואני היינו בסלון,
הבטנו מבעד לחלון שבחזית הבית

50
00:03:11,303 --> 00:03:15,297
וראינו שני חיילים מתקרבים
בשביל הגישה שלנו.

51
00:03:15,297 --> 00:03:19,669
הם נשאו רובים מצוידים בכידונים.

52
00:03:19,669 --> 00:03:22,470
הם רקעו בכבדות על המרפסת הקדמית

53
00:03:22,470 --> 00:03:24,429
והלמו בדלת.

54
00:03:24,889 --> 00:03:27,094
אבי פתח את הדלת

55
00:03:27,094 --> 00:03:31,105
והחיילים פקדו עלינו לצאת מביתנו.

56
00:03:32,035 --> 00:03:36,140
אבי נתן לאחי ולי
תיקי נשיאה קטנים,

57
00:03:36,140 --> 00:03:39,418
יצאנו ועמדנו על שביל הגישה

58
00:03:39,418 --> 00:03:42,413
וחיכינו שאמא שלנו תצא החוצה,

59
00:03:42,413 --> 00:03:45,728
וכשאמי יצאה סוף סוף,

60
00:03:45,728 --> 00:03:48,791
היא נשאה את אחותנו התינוקת
בזרוע אחת,

61
00:03:48,791 --> 00:03:52,163
ותרמיל ענק בשניה,

62
00:03:52,163 --> 00:03:56,495
ועל שתי לחייה זלגו דמעות.

63
00:03:57,305 --> 00:04:01,092
לעולם לא אוכל לשכוח
את המראה הזה.

64
00:04:01,392 --> 00:04:04,450
הוא צרוב בזכרוני.

65
00:04:05,780 --> 00:04:10,789
נלקחנו מביתנו
והועמסנו אותנו על קרונות רכבת

66
00:04:10,789 --> 00:04:13,759
יחד עם עוד משפחות
יפניות-אמריקניות.

67
00:04:13,759 --> 00:04:18,299
שומרים הוצבו
בשני קצותיו של כל קרון,

68
00:04:18,699 --> 00:04:20,918
כאילו היינו פושעים.

69
00:04:21,398 --> 00:04:24,925
לקחו אותנו למרחק שני שלישים
מרוחבה של המדינה,

70
00:04:25,555 --> 00:04:29,767
כשאנו מיטלטלים ברכבת זאת
במשך ארבעה ימים ושלושה לילות,

71
00:04:29,767 --> 00:04:32,562
עד לביצות של ארקנסו.

72
00:04:33,502 --> 00:04:37,545
אני עדיין זוכר
את גדר התיל שסגרה עלי.

73
00:04:38,125 --> 00:04:43,992
אני זוכר את מגדל השמירה הגבוה
עם המקלעים המכוונים אלינו.

74
00:04:44,965 --> 00:04:47,654
אני זוכר את הזרקור שעקב אחרי

75
00:04:47,654 --> 00:04:51,453
כשהייתי רץ בלילה
מהצריף שלי למחראה.

76
00:04:52,344 --> 00:04:54,184
אבל הייתי בן חמש,

77
00:04:54,184 --> 00:04:57,140
וחשבתי שזה די נחמד 
שהם מאירים לי את הדרך

78
00:04:57,140 --> 00:04:58,387
כדי שאוכל ללכת להשתין.

79
00:04:58,387 --> 00:05:00,154
(צחוק)

80
00:05:00,394 --> 00:05:01,947
הייתי ילד,

81
00:05:01,947 --> 00:05:06,352
צעיר מכדי להבין את הנסיבות
להימצאי שם.

82
00:05:07,343 --> 00:05:11,619
ילדים יודעים להסתגל נהדר.

83
00:05:11,619 --> 00:05:15,326
מה שיכול היה להיות
לא נורמלי עד גרוטסקיות

84
00:05:15,326 --> 00:05:20,770
הפך עבורי להיות המצב הנורמלי
במחנה השבויים.

85
00:05:21,794 --> 00:05:25,484
התרגלתי לשגרת העמידה בתור
שלוש פעמים ביום

86
00:05:25,484 --> 00:05:29,711
כדי לאכול אוכל מחורבן
בחדר אוכל רועש.

87
00:05:30,231 --> 00:05:32,436
הפך להיות נורמלי עבורי 
ללכת עם אבי

88
00:05:32,436 --> 00:05:34,794
להתרחץ במקלחת המונית.

89
00:05:35,384 --> 00:05:39,805
השהייה בכלא,
במחנה אסירים מגודר בתיל,

90
00:05:39,805 --> 00:05:42,509
הפכה למצבי הנורמלי.

91
00:05:43,269 --> 00:05:46,440
כשהסתיימה המלחמה,
שחררו אותנו

92
00:05:46,962 --> 00:05:48,968
ונתנו לנו כרטיס בכיוון אחד

93
00:05:48,968 --> 00:05:52,214
לכל מקום שנרצה בארצות הברית.

94
00:05:52,534 --> 00:05:56,645
הורי החליטו לחזור הביתה
ללוס אנג'לס,

95
00:05:57,003 --> 00:06:01,384
אבל לוס אנג'לס לא קיבלה אותנו במאור פנים.

96
00:06:01,590 --> 00:06:05,256
היינו חסרי כל;
הכל נלקח מאיתנו,

97
00:06:05,256 --> 00:06:07,689
והעוינות הייתה עצומה.

98
00:06:07,689 --> 00:06:10,540
ביתנו הראשון שלנו היה
במשכנות העוני

99
00:06:10,540 --> 00:06:15,493
שבחלק הגרוע ביותר בעירנו,

100
00:06:15,493 --> 00:06:19,730
בשכנות לאנשים עזובים, שיכורים ומטורפים.

101
00:06:19,920 --> 00:06:22,674
בכל מקום עמדה צחנה של שתן,

102
00:06:22,964 --> 00:06:25,787
ברחוב, בסמטה,

103
00:06:25,787 --> 00:06:27,498
במסדרון.

104
00:06:28,108 --> 00:06:30,810
זו היתה חוויה נוראית,

105
00:06:30,810 --> 00:06:34,226
ועבורנו, הילדים, זה היה מפחיד.

106
00:06:34,226 --> 00:06:36,738
אני זוכר שפעם

107
00:06:36,738 --> 00:06:39,690
התקרב אלינו שיכור מתנודד,

108
00:06:39,690 --> 00:06:42,207
נפל ממש לפנינו

109
00:06:42,207 --> 00:06:43,717
והקיא.

110
00:06:43,717 --> 00:06:49,174
אחותי הקטנה אמרה:
"אמא, בואי נחזור הביתה",

111
00:06:49,174 --> 00:06:51,480
כי המקום שמאחורי גדר התיל

112
00:06:51,480 --> 00:06:54,096
היה בשבילנו

113
00:06:54,096 --> 00:06:55,579
הבית.

114
00:06:56,939 --> 00:07:00,530
הורי עבדו קשה
כדי לשוב ולעמוד על רגליהם.

115
00:07:00,547 --> 00:07:01,666
איבדנו הכל.

116
00:07:01,666 --> 00:07:04,170
הם היו באמצע חייהם

117
00:07:04,170 --> 00:07:05,805
והיה עליהם להתחיל הכל מחדש.

118
00:07:05,805 --> 00:07:08,354
הם עבדו בפרך,

119
00:07:08,354 --> 00:07:11,632
ובסופו של דבר הצליחו

120
00:07:11,632 --> 00:07:14,120
לצבור את סכום הכסף הדרוש כדי לקנות

121
00:07:14,120 --> 00:07:17,285
בית עם שלושה חדרי-שינה
בשכונה נחמדה.

122
00:07:17,285 --> 00:07:18,876
הייתי אז נער מתבגר,

123
00:07:18,876 --> 00:07:23,130
ונעשיתי סקרן מאוד
באשר לילדותי בכלא.

124
00:07:23,940 --> 00:07:26,980
קראתי ספרי אזרחות שסיפרו לי

125
00:07:26,980 --> 00:07:30,691
על האידיאלים של הדמוקרטיה האמריקנית.

126
00:07:30,691 --> 00:07:33,356
כל בני האדם נבראו שווים,

127
00:07:33,356 --> 00:07:36,267
יש לנו זכות בלתי ניתנת להעברה

128
00:07:36,267 --> 00:07:41,206
לחיים, חרות ורדיפת אושר,

129
00:07:41,206 --> 00:07:46,770
ולא יכולתי ליישב זאת
עם מה שהכרתי מילדותי בכלא.

130
00:07:47,050 --> 00:07:48,910
קראתי ספרי היסטוריה,

131
00:07:48,910 --> 00:07:51,781
ולא מצאתי בהם דבר על זה.

132
00:07:51,781 --> 00:07:55,685
ולכן נהגתי למשוך את אבי,
לאחר ארוחת הערב,

133
00:07:55,685 --> 00:08:00,245
לשיחות ארוכות שלפעמים התלהטו.

134
00:08:00,245 --> 00:08:03,013
ניהלנו המון שיחות כאלו,

135
00:08:03,633 --> 00:08:05,792
ומה שקיבלתי מהן

136
00:08:05,792 --> 00:08:07,982
היה את חוכמתו של אבי.

137
00:08:07,982 --> 00:08:10,294
הוא היה זה שסבל הכי הרבה

138
00:08:10,294 --> 00:08:13,760
באותם תנאי מאסר,

139
00:08:13,760 --> 00:08:17,737
ובכל זאת הוא הבין את 
הדמוקרטיה האמריקנית.

140
00:08:17,737 --> 00:08:20,464
הוא אמר לי שהדמוקרטיה שלנו

141
00:08:20,464 --> 00:08:22,571
היא דמוקרטיה של אנשים,

142
00:08:22,571 --> 00:08:25,630
והיא יכולה להיות גדולה כמו 
שהאנשים יכולים להיות,

143
00:08:25,630 --> 00:08:30,821
וגם מועדת לטעויות,
בדיוק כמו אנשים.

144
00:08:30,821 --> 00:08:33,081
הוא אמר לי שדמוקרטיה אמריקנית

145
00:08:33,081 --> 00:08:37,077
תלויה במהותה באנשים טובים

146
00:08:37,077 --> 00:08:41,048
שמוקירים את האידיאלים
של המערכת שלנו 


147
00:08:41,048 --> 00:08:46,988
ולוקחים חלק פעיל בתהליך
שגורם לדמוקרטיה שלנו להצליח.

148
00:08:47,408 --> 00:08:51,343
והוא לקח אותי אל מטה בחירות -

149
00:08:51,343 --> 00:08:55,134
מושל אילינוי רץ אז לנשיאות --

150
00:08:55,134 --> 00:08:59,822
והכיר לי את הפוליטיקה האמריקנית
של הבחירות.

151
00:08:59,822 --> 00:09:02,183
והוא גם סיפר לי על

152
00:09:02,183 --> 00:09:06,781
אמריקנים צעירים ממוצא יפני
שנלחמו במלחמת העולם השניה.

153
00:09:07,021 --> 00:09:09,825
כאשר פרל הרבור הופצצה,

154
00:09:09,825 --> 00:09:12,806
אמריקנים צעירים ממוצא יפני, 
כמו כל האמריקנים הצעירים,

155
00:09:12,806 --> 00:09:15,304
מיהרו ללשכת הגיוס שלהם

156
00:09:15,304 --> 00:09:18,712
כדי להתנדב להילחם למען ארצנו.

157
00:09:18,712 --> 00:09:21,144
מעשה זה של פטריוטיות

158
00:09:21,144 --> 00:09:24,722
נענה בסטירת לחי.

159
00:09:25,462 --> 00:09:28,466
מנעו מאיתנו לשרת

160
00:09:28,466 --> 00:09:34,328
וסיווגו אותנו כאויב מבית.

161
00:09:34,328 --> 00:09:37,372
היה שערורייתי להיקרא "אויב"

162
00:09:37,372 --> 00:09:40,590
כשאתה מתנדב להילחם
למען ארצך,

163
00:09:40,590 --> 00:09:44,960
אבל זה היה חלק מהמונח
"אויב מבית,"

164
00:09:44,960 --> 00:09:48,070
שפירושו

165
00:09:48,590 --> 00:09:52,111
"אזרח" במובן השלילי.

166
00:09:52,111 --> 00:09:56,141
אפילו את המילה "אזרח" לקחו מאיתנו

167
00:09:56,141 --> 00:10:00,389
וכלאו אותה למשך שנה שלמה.

168
00:10:00,389 --> 00:10:02,377
ואז הממשלה ראתה

169
00:10:02,377 --> 00:10:06,747
שיש מחסור בכוח אדם לוחם,

170
00:10:06,747 --> 00:10:11,126
ובאותה מהירות בה הם
אספו וכלאו אותנו,

171
00:10:11,126 --> 00:10:15,913
הם פתחו את הצבא לשירות
של אמריקנים צעירים ממוצא יפני.

172
00:10:16,171 --> 00:10:18,838
זה היה חסר היגיון לחלוטין,

173
00:10:18,838 --> 00:10:21,072
אבל הדבר המדהים,

174
00:10:21,412 --> 00:10:23,429
הדבר המהמם,

175
00:10:23,429 --> 00:10:28,052
הוא שאלפי צעירים,
גברים ונשים אמריקנים ממוצא יפני

176
00:10:28,340 --> 00:10:32,303
יצאו שוב מאחורי גדרות תיל אלה,

177
00:10:32,303 --> 00:10:35,760
לבשו מדים זהים לאלה
של השומרים שלנו,

178
00:10:35,760 --> 00:10:39,288
השאירו מאחוריהם במאסר
את משפחותיהם,

179
00:10:39,288 --> 00:10:41,602
ויצאו להילחם למען הארץ הזאת.

180
00:10:41,602 --> 00:10:43,563
הם הצהירו שיילחמו

181
00:10:43,563 --> 00:10:49,079
לא רק כדי להוציא את משפחותיהם
מבין גדרות התיל אלה,

182
00:10:49,387 --> 00:10:52,617
אלא משום שהם הוקירו 
את עצם האידיאל

183
00:10:52,617 --> 00:10:56,530
שממשלתנו מייצגת,
שהיא אמורה לייצג,

184
00:10:56,731 --> 00:11:01,632
ושהתרוקן מתוכן אחרי מה שעוללה:

185
00:11:03,145 --> 00:11:05,849
האידיאל שכל בני האדם נולדו שווים.

186
00:11:05,849 --> 00:11:09,300
והם הלכו להילחם למען הארץ הזאת.

187
00:11:09,300 --> 00:11:13,270
הם הוצבו ביחידה מופרדת
שכולה יפנים-אמריקניים

188
00:11:13,270 --> 00:11:15,826
ונשלחו לשדות הקרב של אירופה,

189
00:11:15,826 --> 00:11:18,897
והם השליכו עצמם אל מול האש.

190
00:11:18,897 --> 00:11:24,602
הם נלחמו באומץ ובגבורה מדהימים.

191
00:11:25,200 --> 00:11:28,962
הם נשלחו למשימות המסוכנות ביותר

192
00:11:28,962 --> 00:11:34,193
והם ספגו את הנפגעים הרבים ביותר
יחסית לכל יחידה אחרת.

193
00:11:35,649 --> 00:11:39,214
יש קרב אחד שממחיש את זה.

194
00:11:39,214 --> 00:11:41,988
זה היה הקרב על הקו הגותי.

195
00:11:41,988 --> 00:11:46,527
הגרמנים היו מחופרים על צלע הר,

196
00:11:46,527 --> 00:11:48,449
צלע הר סלעי,

197
00:11:48,449 --> 00:11:51,239
במערות בלתי חדירות,

198
00:11:51,239 --> 00:11:54,200
ושלושה גדודים של בעלות הברית

199
00:11:54,200 --> 00:11:57,558
הפגיזו אותה שוב ושוב
במשך שישה חודשים,

200
00:11:57,558 --> 00:11:59,892
והם נקלעו למבוי סתום.

201
00:11:59,892 --> 00:12:05,546
גדוד 442 נצטווה להצטרף ללחימה,

202
00:12:06,108 --> 00:12:08,274
אבל הלוחמים של גדוד 442

203
00:12:08,274 --> 00:12:13,394
העלו רעיון יוצא-דופן אך מסוכן:

204
00:12:13,734 --> 00:12:17,989
צידו האחורי של ההר
היה צוק סלע תלול.

205
00:12:18,190 --> 00:12:23,519
הגרמנים חשבו שלא תיתכן התקפה מאחור.

206
00:12:24,109 --> 00:12:28,750
הגברים של 442 החליטו 
לעשות את הבלתי-אפשרי.

207
00:12:28,750 --> 00:12:32,223
בלילה אפל ללא ירח,

208
00:12:32,223 --> 00:12:36,471
הם התחילו לטפס על קיר הסלע,

209
00:12:36,471 --> 00:12:40,090
שמתחתיו תהום של יותר מ-300 מטר

210
00:12:40,090 --> 00:12:42,737
בציוד לחימה מלא.

211
00:12:42,737 --> 00:12:48,231
הם טיפסו כל הלילה
על המצוק התלול ההוא,

212
00:12:50,659 --> 00:12:52,232
בחשכה,

213
00:12:52,232 --> 00:12:56,032
כמה מהם איבדו
את אחיזת היד או הרגל

214
00:12:56,032 --> 00:12:59,762
ונפלו אל מותם
אל הערוץ שלמטה

215
00:13:00,453 --> 00:13:04,630
כל הנופלים נפלו בשקט.

216
00:13:04,630 --> 00:13:09,665
איש לא צעק,
שמא יסגיר את מיקומם.

217
00:13:10,427 --> 00:13:14,285
הגברים טיפסו במשך שמונה שעות רצופות,

218
00:13:14,285 --> 00:13:17,934
ואלה שהגיעו לפיסגה

219
00:13:17,934 --> 00:13:21,476
המתינו שם עד אור ראשון,

220
00:13:21,886 --> 00:13:24,965
וברגע שהאור הפציע,

221
00:13:24,965 --> 00:13:26,558
הם תקפו.

222
00:13:26,558 --> 00:13:28,212
הגרמנים הופתעו,

223
00:13:28,212 --> 00:13:32,300
והם כבשו את ההר
ופרצו את הקו הגותי.

224
00:13:33,280 --> 00:13:35,258
מבוי סתום בן שישה חודשים

225
00:13:35,258 --> 00:13:40,033
נפרץ על ידי גדוד 442
בתוך 32 דקות.

226
00:13:40,444 --> 00:13:44,080
זה היה מעשה מדהים.

227
00:13:44,080 --> 00:13:46,140
וכשהמלחמה הסתיימה,

228
00:13:46,930 --> 00:13:50,147
יחידה 442 חזרה לארה"ב

229
00:13:50,147 --> 00:13:55,503
כיחידה המעוטרת ביותר
בכל מלחמת העולם השניה.

230
00:13:55,503 --> 00:13:58,420
בשובם, קידם את פניהם על מדשאת
הבית הלבן

231
00:13:58,420 --> 00:14:00,816
הנשיא טרומן, שאמר להם,

232
00:14:00,816 --> 00:14:04,244
"לחמתם לא רק באויב

233
00:14:04,244 --> 00:14:08,694
"אלא גם בדעות הקדומות,
וניצחתם."

234
00:14:08,694 --> 00:14:11,670
אלה הגיבורים שלי.

235
00:14:12,290 --> 00:14:15,337
הם דבקו באמונתם

236
00:14:15,337 --> 00:14:18,389
באידיאלים הזוהרים של 
הארץ הזאת,

237
00:14:18,389 --> 00:14:22,680
והם הוכיחו שלהיות אמריקני

238
00:14:22,680 --> 00:14:25,890
איננו מנת חלקם של אחדים,

239
00:14:25,890 --> 00:14:31,323
שהגזע אינו מגדיר בשבילנו
את היותנו אמריקנים.

240
00:14:31,323 --> 00:14:37,084
הם הרחיבו את הגדרת האמריקאי
גם ליפנים האמריקנים

241
00:14:37,084 --> 00:14:41,398
שזכו ליחס של פחד, חשד ושנאה.

242
00:14:41,398 --> 00:14:44,189
הם היו מחוללי שינוי,

243
00:14:44,609 --> 00:14:48,491
והם הותירו לי מורשת

244
00:14:49,308 --> 00:14:51,097
אלה הגיבורים שלי

245
00:14:51,097 --> 00:14:53,448
וגם אבי הוא הגיבור שלי,

246
00:14:53,448 --> 00:14:55,258
הוא הבין מהי דמוקרטיה

247
00:14:55,258 --> 00:14:58,359
ולימד אותי לאורה.

248
00:14:59,329 --> 00:15:01,819
הם העניקו לי מורשת.

249
00:15:01,819 --> 00:15:05,331
ולמורשת מתלווה אחריות,

250
00:15:05,331 --> 00:15:07,597
ואני מסור למטרה

251
00:15:07,597 --> 00:15:09,586
של הפיכת ארצי

252
00:15:09,586 --> 00:15:12,790
לאמריקה עוד יותר טובה,

253
00:15:12,790 --> 00:15:15,000
להפיכת ממשלתנו

254
00:15:15,520 --> 00:15:18,497
לדמוקרטיה עוד יותר אמיתית,

255
00:15:18,497 --> 00:15:25,057
והודות לגיבורים שלי
ולמאבקינו,

256
00:15:25,859 --> 00:15:27,858
אני יכול להתייצב בפניכם

257
00:15:27,858 --> 00:15:30,717
כיפני-אמריקני גיי.

258
00:15:30,717 --> 00:15:33,184
אבל יותר מזה:

259
00:15:33,184 --> 00:15:36,422
כאמריקני גאה.

260
00:15:37,192 --> 00:15:38,839
תודה רבה לכם.

261
00:15:38,839 --> 00:15:41,350
(מחיאות כפיים)