1 00:00:00,782 --> 00:00:02,687 דמיינו שאתם ברומא, 2 00:00:02,711 --> 00:00:05,914 והגעתם למוזיאוני הותיקן. 3 00:00:06,301 --> 00:00:09,544 אתם צועדים במורד מסדרונות ארוכים, 4 00:00:09,568 --> 00:00:14,008 חולפים על פני פסלים, פרסקאות, המון דברים. 5 00:00:14,380 --> 00:00:16,725 אתם צועדים לכיוון הקפלה הסיסטינית. 6 00:00:16,725 --> 00:00:22,175 סוף סוף - מסדרון ארוך, מדרגה ודלת. 7 00:00:22,175 --> 00:00:25,147 אתם עומדים על הסף של הקפלה הסיסטינית. 8 00:00:25,171 --> 00:00:26,935 למה ציפיתם? 9 00:00:26,959 --> 00:00:29,483 כיפות מתנשאות? מקהלות מלאכים? 10 00:00:29,507 --> 00:00:31,665 אין שם את כל הדברים הללו. 11 00:00:32,109 --> 00:00:35,998 לחילופין, שאלו את עצמכם, מה ישנו? 12 00:00:36,022 --> 00:00:38,646 ובכן, המסך עולה על הקפלה הסיסטינית. 13 00:00:38,670 --> 00:00:41,625 אתם מוקפים וילונות מצויירים, 14 00:00:41,649 --> 00:00:44,064 הקישוטים המקוריים של הקפלה. 15 00:00:44,088 --> 00:00:48,632 מעבר לחימום בזמן המיסה, כנסיות השתמשו בשטיחי קיר 16 00:00:48,656 --> 00:00:52,111 כדרך ליצג את התיאטרון הגדול של החיים. 17 00:00:52,631 --> 00:00:57,762 הדרמה האנושית בה כל אחד מאיתנו משחק תפקיד היא סיפור נהדר. 18 00:00:57,786 --> 00:01:00,595 זה סיפור שחובק את העולם 19 00:01:00,619 --> 00:01:03,684 והתגלה בשלושת שלבי 20 00:01:03,708 --> 00:01:05,950 צביעת הקפלה הסיסטינית. 21 00:01:06,382 --> 00:01:09,743 הבניין הזה החל כמרחב בעבור קבוצה קטנה 22 00:01:09,767 --> 00:01:12,109 של כמרים נוצרים, אמידים ומשכילים 23 00:01:12,528 --> 00:01:15,205 שם הם התפללו. שם הם בחרו את האפיפיור. 24 00:01:15,229 --> 00:01:16,381 לפני חמש מאות שנים, 25 00:01:16,405 --> 00:01:18,912 זו היתה זולת הכמרים האולטימטיבית. 26 00:01:19,548 --> 00:01:25,419 ודאי אתם שואלים כיצד היום היא הפכה למוקד משיכה ועונג 27 00:01:25,443 --> 00:01:28,109 לחמישה מיליון אנשים בשנה, 28 00:01:28,133 --> 00:01:30,372 ממגוון רקעים? 29 00:01:30,396 --> 00:01:34,932 בגלל שבמרחב הדחוס הזה, היתה התפרצות של יצירה, 30 00:01:34,956 --> 00:01:39,788 שניצתה על ידי ההתלהבות מחזיתות גיאופוליטיות חדשות, 31 00:01:39,812 --> 00:01:44,107 הדליקה מחדש את המסורת המיסיונרית של הכנסיה 32 00:01:44,131 --> 00:01:47,409 והפיקה את אחת מיצירות האומנות הגדולות בהיסטוריה. 33 00:01:48,064 --> 00:01:52,578 התפתחות זו קרתה באופן הדרגתי, 34 00:01:52,602 --> 00:01:55,337 החל מאליטה מצומצמת, 35 00:01:55,361 --> 00:01:58,792 עד שהיום נוגעת בקהלים 36 00:01:58,816 --> 00:02:00,838 שמגיעים מכל רחבי העולם. 37 00:02:01,222 --> 00:02:03,976 התפתחות זו קרתה בשלושה שלבים, 38 00:02:04,000 --> 00:02:07,111 כל אחד מהשלבים כרוך בנסיבה היסטורית. 39 00:02:07,135 --> 00:02:09,166 הראשון היה מוגבל בהיקפו. 40 00:02:09,190 --> 00:02:11,723 הוא שיקף נקודת מבט פרובנציאלית. 41 00:02:12,096 --> 00:02:16,350 השני התרחש לאחר שינויים דרמטיים בהשקפות העולם 42 00:02:16,374 --> 00:02:19,065 בשל מסעו ההיסטורי של קולומבוס. 43 00:02:19,089 --> 00:02:20,496 והשלב השלישי, 44 00:02:20,520 --> 00:02:23,496 כשעידן התגליות היה בעיצומו 45 00:02:23,520 --> 00:02:26,029 והכנסיה נענתה לאתגר 46 00:02:26,053 --> 00:02:27,456 של ההפיכה לגלובאלית. 47 00:02:28,330 --> 00:02:32,342 העיצוב המקורי של הכנסיה שיקף עולם קטן יותר. 48 00:02:32,366 --> 00:02:33,680 היו בו סצינות עמוסות 49 00:02:33,704 --> 00:02:37,561 שסיפרו את סיפורי חייהם של ישו ומשה, 50 00:02:37,585 --> 00:02:41,622 ושיקפו את ההתפתחות של העמים היהודים והנוצרים. 51 00:02:41,646 --> 00:02:43,983 מזמין העבודה, האפיפיור סיקסטוס הרביעי, 52 00:02:44,007 --> 00:02:47,326 הרכיב צוות את צוות החלומות של האומנות הפלורנטינית, 53 00:02:47,350 --> 00:02:50,249 לרבות סנדרו בוטיצ'לי 54 00:02:50,273 --> 00:02:53,850 ומי שעתיד להפוך למורהו של מיכאלאנג'לו, 55 00:02:53,874 --> 00:02:55,412 גירלנדיו. 56 00:02:55,436 --> 00:03:00,781 הם עטפו את הקירות באפריזים של צבע טהור, 57 00:03:00,805 --> 00:03:04,106 ובסיפורים אלה תוכלו לזהות תמונות נוף מוכרות, 58 00:03:04,130 --> 00:03:07,996 היות והאמנים השתמשו במונומטים רומים או נופים טוסקנים 59 00:03:08,020 --> 00:03:11,448 על מנת לשוות לסיפור מרוחק תחושה מוכרת. 60 00:03:11,472 --> 00:03:15,117 בתוספת דמויות מקרב חבריו ומשפחתו של האפיפיור, 61 00:03:15,141 --> 00:03:17,974 היה זה הקישוט המושלם עבור חצר מלוכה קטנה 62 00:03:17,998 --> 00:03:19,767 המוגבלת ליבשת אירופה. 63 00:03:20,244 --> 00:03:25,114 אבל, בשנת 1492, התגלה העולם החדש, 64 00:03:25,138 --> 00:03:27,082 אופקים התרחבו, 65 00:03:27,106 --> 00:03:33,462 ומיקרוקוסמוס קטן זה נאלץ גם הוא להתרחב. 66 00:03:33,486 --> 00:03:34,806 וכך היה 67 00:03:34,830 --> 00:03:36,782 הודות לגאון יצירתי, 68 00:03:36,806 --> 00:03:39,623 לבעל חזון ולסיפור אדיר. 69 00:03:40,208 --> 00:03:42,757 הגאון היצירתי היה מיכאלאנג'לו בואונרוטי, 70 00:03:42,781 --> 00:03:47,171 שהיה בן 33 כשהתבקש לעטר כ-1,100 מטרים רבועים של תקרה 71 00:03:47,195 --> 00:03:49,076 הוא פעל כנגד כל הסיכויים, 72 00:03:49,100 --> 00:03:51,996 על אף שלמד ציור הוא בחר להתמקד בפיסול. 73 00:03:52,020 --> 00:03:55,478 בפירנצה היו פטרונים שכעסו כי השאיר ערימות 74 00:03:55,502 --> 00:03:57,176 של הזמנות עשויות למחצה, 75 00:03:57,200 --> 00:04:00,863 לאחר שהתפתה לבוא לרומא בעבור פרויקט פיסול גדול 76 00:04:00,887 --> 00:04:03,468 אך הפרויקט לא יצא לפועל. 77 00:04:03,492 --> 00:04:06,621 והוא נשאר עם הזמנה לציור שנים עשר שליחים 78 00:04:06,645 --> 00:04:09,566 כנגד הרקע הדקורטיבי של הקפלה הסיסטנית, 79 00:04:09,590 --> 00:04:13,128 שנראתה כמו כל תקרה אחרת באיטליה. 80 00:04:13,615 --> 00:04:15,446 אבל גאונותו נענתה לאתגר. 81 00:04:15,470 --> 00:04:18,968 בעידן בו אנשים העיזו לחצות את האוקינוס האטלנטי, 82 00:04:18,992 --> 00:04:22,520 מיכאלאנג'לו העז ללכת אל הלא נודע האומנותי. 83 00:04:23,027 --> 00:04:25,263 גם הוא סיפר סיפור. 84 00:04:25,287 --> 00:04:28,819 לא את מעשה השליחים, אלא סיפור העוסק בהתחלות דגולות, 85 00:04:28,843 --> 00:04:30,515 מעשה בראשית. 86 00:04:31,087 --> 00:04:34,018 לא קל לשווק סיפור סיפורים על תקרה. 87 00:04:34,042 --> 00:04:38,850 איך אפשר לראות תמונה עמוסה ממרחק של 20 מטרים? 88 00:04:38,874 --> 00:04:41,729 טכניקת הציור שעברה מדור לדור במשך 200 שנים 89 00:04:41,753 --> 00:04:45,067 בבתי מלאכה פלורנטינים לא היתה בנויה להתמודדות עם כזה נרטיב. 90 00:04:45,694 --> 00:04:48,662 אבל מיכאלאנג'לו לא היה באמת צייר, 91 00:04:48,686 --> 00:04:50,970 ועל כן הוא הסתמך על נקודות החוזקה שלו. 92 00:04:50,994 --> 00:04:54,476 במקום למלא את המרחב בעומס, 93 00:04:54,500 --> 00:04:58,299 הוא לקח פטיש ואיזמל ודפק בחתיכת שיש 94 00:04:58,323 --> 00:05:00,753 עד שחשף את הדמות שבפנים. 95 00:05:00,777 --> 00:05:02,945 מיכאלאנג'לו היה מהותן, 96 00:05:02,969 --> 00:05:07,355 וסיפר את הסיפור שלו באמצעות גופים מאסיביים ודינמיים. 97 00:05:07,379 --> 00:05:12,146 התכנית אומצה על ידי האפיפיור ה"גדול מהחיים" יוליוס השני, 98 00:05:12,170 --> 00:05:15,791 אדם שלא נבהל מגאוניותו עזת המצח של מיכאלאנג'לו. 99 00:05:15,815 --> 00:05:17,697 הוא היה אחיינו של סיקסטוס הרביעי, 100 00:05:17,721 --> 00:05:21,828 הוא ספג אומנות במשך 30 שנה וידע את כוחה. 101 00:05:21,852 --> 00:05:24,916 ההיסטוריה מכנה אותו "האפיפיור הלוחם", 102 00:05:24,940 --> 00:05:28,730 אך מורשתו לותיקן איננה בביצורים וארטילריה 103 00:05:28,754 --> 00:05:30,070 אלא אומנות. 104 00:05:30,094 --> 00:05:32,673 הוא השאיר אותנו עם חדרי רפאל, הקפלה הסיסטנית. 105 00:05:32,697 --> 00:05:34,342 הוא השאיר את בסיליקת פטרוס הקדוש 106 00:05:34,366 --> 00:05:40,069 וכן אוסף יוצא דופן של פסלים יוונים-רומים 107 00:05:40,093 --> 00:05:44,233 יצירות בלתי נוצריות במובהק שיהוו את המצע 108 00:05:44,257 --> 00:05:48,142 בעבור המוזיאון המודרני הראשון, מוזיאוני הותיקן. 109 00:05:48,847 --> 00:05:50,271 יוליוס היה איש 110 00:05:50,295 --> 00:05:54,079 שראה בעיני רוחו ותיקן שישאר רלוונטי לנצח 111 00:05:54,103 --> 00:05:56,192 באמצעות הוד ובאמצעות יופי, 112 00:05:56,216 --> 00:05:57,588 והוא צדק. 113 00:05:57,612 --> 00:06:02,600 המפגש בין שני הענקים הללו, מיכאלאנג'לו ויוליוס השני 114 00:06:02,624 --> 00:06:05,061 הוא שהעניק לנו את הקפלה הסיסטינית. 115 00:06:05,641 --> 00:06:08,428 מיכאלאנג'לו היה כה מחויב לפרויקט הזה, 116 00:06:08,452 --> 00:06:12,835 שהוא הצליח לסיים את העבודה תוך שלוש וחצי שנים 117 00:06:12,859 --> 00:06:17,128 הוא השתמש בצוות בעבור השלדים ובילה שעות על גבי שעות, 118 00:06:17,152 --> 00:06:20,843 בהושטת ידו מעל הראש בכדי לצייר את הסיפורים על התקרה. 119 00:06:21,424 --> 00:06:23,474 אז בואו נסתכל על התקרה 120 00:06:23,498 --> 00:06:26,329 ונראה איך הסיפור הפך לגלובאלי. 121 00:06:26,353 --> 00:06:30,765 לא עוד איזכורים אומנותיים מוכרים לעולם סביב. 122 00:06:30,789 --> 00:06:35,432 ישנו רק מרחב ומבנה ואנרגיה. 123 00:06:35,456 --> 00:06:40,053 מסגרת מצויירת אדירה שנפתחת לתוך תשעה פאנלים, 124 00:06:40,077 --> 00:06:44,010 המונעים יותר על ידי צורה מפוסלת מאשר על ידי צבע. 125 00:06:44,034 --> 00:06:47,811 אנחנו עומדים בקצה המרוחק ליד הכניסה, 126 00:06:47,835 --> 00:06:51,941 הרחק מהמזבח ומהמתחם המגודר המיועד לכמורה 127 00:06:51,965 --> 00:06:57,212 ואנו מסתכלים במרחק, מחפשים התחלה. 128 00:06:57,236 --> 00:07:01,252 ובין אם בדרך של חקירה מדעית או של מסורת תנ"כית 129 00:07:01,276 --> 00:07:04,596 אנו חושבים במושגים של ניצוץ קמאי. 130 00:07:04,620 --> 00:07:06,753 מיכאלאנג'לו העניק לנו את האנרגיה הראשונית 131 00:07:06,777 --> 00:07:09,518 כאשר הוא נתן לנו את ההפרדה בין האור והחושך, 132 00:07:09,542 --> 00:07:12,931 דמות הפכפכה במרחק, 133 00:07:12,955 --> 00:07:15,439 דחוסה אל תוך המרחב הצר. 134 00:07:15,463 --> 00:07:17,792 הדמות הבאה בתור מתנשאת בגדולתה, 135 00:07:17,816 --> 00:07:21,243 ואתם רואים את הדמות מטלטלת מצד לצד. 136 00:07:21,267 --> 00:07:26,253 היא משאירה אחריה את השמש, הירח והצמחיה. 137 00:07:26,277 --> 00:07:30,284 מיכאלאנג'לו לא התמקד בדברים הנבראים, 138 00:07:30,308 --> 00:07:32,352 לעומת האמנים האחרים, 139 00:07:32,376 --> 00:07:35,719 הוא התמקד במעשה הבריאה עצמו. 140 00:07:35,743 --> 00:07:40,117 ואז התנועה נפסקת כמו באתנחתה שירתית 141 00:07:40,141 --> 00:07:41,393 והבורא מרחף. 142 00:07:41,417 --> 00:07:42,696 מה הוא עושה? 143 00:07:42,720 --> 00:07:45,575 האם הוא יוצר את הארץ? האם הוא יוצר את המים? 144 00:07:45,599 --> 00:07:50,290 או האם הוא בוחן את עבודתו, היקום ואוצרותיו, 145 00:07:50,314 --> 00:07:52,045 כפי שבודאי עשה מיכאלאנג'לו, 146 00:07:52,069 --> 00:07:54,666 כשבחן את עבודתו על התקרה 147 00:07:54,690 --> 00:07:57,484 והכריז "כי טוב". 148 00:07:58,388 --> 00:08:00,493 אז עכשיו הרקע מוכן, 149 00:08:00,517 --> 00:08:04,195 ואתם מגיעים לפסגת הבריאה שהיא האדם. 150 00:08:04,219 --> 00:08:08,549 אדם קופץ אל העין דמות בהירה כנגד הרקע הכהה. 151 00:08:08,573 --> 00:08:10,331 אבל במבט קרוב יותר, 152 00:08:10,355 --> 00:08:13,007 רגלו רפה על האדמה, 153 00:08:13,031 --> 00:08:15,321 הזרוע נחה בכבדות על הברך. 154 00:08:15,345 --> 00:08:19,022 לאדם חסר הניצוץ הפנימי 155 00:08:19,046 --> 00:08:21,334 שיניע אותו לגדולה. 156 00:08:21,358 --> 00:08:26,123 הניצוץ יוענק בקרוב על ידי הבורא דרך האצבע הזו, 157 00:08:26,147 --> 00:08:28,818 שנמצאת מילימטר אחד מידו של אדם. 158 00:08:28,842 --> 00:08:30,787 אנחנו במתח, 159 00:08:30,811 --> 00:08:33,826 כי אנחנו במרחק רגע אחד מהמגע הזה, 160 00:08:33,850 --> 00:08:36,751 שדרכו יגלה האדם את יעודו, 161 00:08:36,775 --> 00:08:39,759 יזנק ויתפוס את מקומו בפסגת הבריאה. 162 00:08:39,783 --> 00:08:43,044 ואז מיכאלאנג'לו הפתיע. 163 00:08:43,068 --> 00:08:44,896 מי זה שם בתוך הזרוע השניה? 164 00:08:45,531 --> 00:08:47,227 חווה, האישה הראשונה. 165 00:08:47,251 --> 00:08:50,160 לא, היא לא מחשבה בדיעבד. היא חלק מהתכנית. 166 00:08:50,184 --> 00:08:52,657 הוא תמיד חשב עליה. 167 00:08:52,681 --> 00:08:56,886 תראו אותה, כה אינטימית עם אלוהים עד שהיה שלה מתפתלת סביב זרועו. 168 00:08:57,329 --> 00:09:02,737 ובעבורי חוקרת תולדות האומנות, אמריקנית מהמאה ה-21, 169 00:09:02,761 --> 00:09:05,613 זה היה הרגע בו הציור הזה דיבר אלי. 170 00:09:05,637 --> 00:09:08,985 מכיוון שהבנתי שהיצוג הזה של הדרמה האנושית 171 00:09:09,009 --> 00:09:11,922 תמיד עסק בנשים ובגברים ונשים, 172 00:09:11,946 --> 00:09:15,736 עד כדי כך שבמרכז התמונה, בליבה של התקרה, 173 00:09:15,760 --> 00:09:18,174 מופיעה בריאתה של האישה, לא אדם. 174 00:09:18,198 --> 00:09:22,122 והעובדה היא, שכשרואים אותם יחד בגן העדן, 175 00:09:22,146 --> 00:09:23,683 הם מתחברים יחדיו 176 00:09:23,707 --> 00:09:28,099 ויחד יציבתם הגאה הופכת לבושה כפופה. 177 00:09:28,647 --> 00:09:31,316 אתם כעת בצומת משמעותית בתקרה. 178 00:09:31,340 --> 00:09:34,423 אתם בדיוק בנקודה בה אתם ואני לא יכולים 179 00:09:34,447 --> 00:09:35,902 להתקדם עוד לתוך הכנסיה. 180 00:09:35,926 --> 00:09:39,282 האיזור המגודר מרחיק אותנו מקודש הקודשים, 181 00:09:39,306 --> 00:09:41,819 ואנו מושלכים אל החוץ, בדומה לאדם וחווה. 182 00:09:41,843 --> 00:09:43,599 יתר התמונות בתקרה, 183 00:09:43,623 --> 00:09:46,467 משקפות את הכאוס הצפוף בעולם הסובב אותנו. 184 00:09:46,491 --> 00:09:48,715 ישנו נח, התיבה שלו והמבול. 185 00:09:48,739 --> 00:09:52,329 ישנו נח. הוא מקריב קורבן ועורך ברית עם אלוהים. 186 00:09:52,353 --> 00:09:53,639 אולי הוא המושיע. 187 00:09:54,031 --> 00:09:57,763 הו, אבל לא. נח הוא זה שגידל ענבים, המציא את היין, 188 00:09:57,787 --> 00:09:59,945 השתכר והתעלף, עירום באסם. 189 00:10:00,385 --> 00:10:02,759 זו דרך משונה לעצב תיקרה. 190 00:10:02,783 --> 00:10:04,707 להתחיל עם אלוהים יוצר חיים 191 00:10:04,731 --> 00:10:07,226 ולסיים עם מישהו שיכור באסם. 192 00:10:07,250 --> 00:10:09,706 וכך, בהשוואה לאדם 193 00:10:09,730 --> 00:10:12,248 אתם עלולים לחשוב שמיכאלאנג'לו לועג לנו. 194 00:10:12,693 --> 00:10:14,736 אבל הוא עומד להפיג את הקדרות 195 00:10:14,760 --> 00:10:18,278 על ידי שימוש בצבעים הבוהקים שמתחת לנח: 196 00:10:18,302 --> 00:10:21,692 ברקת, טופז, ארגמן על הנביא זכריה. 197 00:10:21,716 --> 00:10:24,695 זכריה חוזה אור שיבוא מן המזרח, 198 00:10:24,719 --> 00:10:28,407 ובצומת זו אנו פונים ליעד חדש, 199 00:10:28,431 --> 00:10:32,306 עם נביאות ונביאים המובילים אותנו במצעד. 200 00:10:32,330 --> 00:10:35,628 ישנם גיבורים וגיבורות המבטחים את הדרך, 201 00:10:35,652 --> 00:10:38,136 ואנו עוקבים אחרי אימהות ואבות. 202 00:10:38,160 --> 00:10:42,245 הם המניעים את הקטר האנושי הגדול, דוחפים אותו קדימה. 203 00:10:42,269 --> 00:10:45,176 וכעת אנו באבן הראשה של התיקרה, 204 00:10:45,200 --> 00:10:47,379 פסגת הדבר כולו, 205 00:10:47,403 --> 00:10:50,633 עם דמות שנדמה שעומדת ליפול ממקומה 206 00:10:50,657 --> 00:10:51,997 אל החלל שלנו, 207 00:10:52,021 --> 00:10:53,304 קרבה אל החלל שלנו. 208 00:10:53,328 --> 00:10:55,869 זהו הצומת המרכזי ביותר. 209 00:10:55,893 --> 00:10:57,765 העבר פוגש בהווה. 210 00:10:57,789 --> 00:11:01,005 דמות זו, יונה, שבילה שלושה ימים בבטן הלוויתן, 211 00:11:01,029 --> 00:11:03,536 בעבור הנוצרים, הינו הסמל להתחדשותה של האנושות 212 00:11:03,536 --> 00:11:05,169 דרך קורבנו של ישו, 213 00:11:05,193 --> 00:11:07,941 אך בעבור המוני המבקרים במוזיאון 214 00:11:07,965 --> 00:11:10,735 מכל הדתות, המבקרים שם מדי יום, 215 00:11:10,759 --> 00:11:17,345 הוא הרגע בו העבר הרחוק פוגש במציאות המיידית. 216 00:11:18,091 --> 00:11:22,684 כל זה מביא אותנו לקשת המפהקת בקיר המזבח, 217 00:11:22,708 --> 00:11:25,471 שם אנו רואים את יום הדין של מיכאלאנג'לו, 218 00:11:25,495 --> 00:11:29,361 אשר צויר בשנת 1534, לאחר שהעולם השתנה פעם נוספת. 219 00:11:29,385 --> 00:11:31,409 הרפורמציה פיצלה את הכנסיה, 220 00:11:31,433 --> 00:11:34,301 האיפריה העות'מאנית הפכה את האיסלאם לשם דבר 221 00:11:34,325 --> 00:11:37,819 ומגלן מצא נתיב אל תוך האוקינוס השקט. 222 00:11:37,843 --> 00:11:42,505 כיצד אמן בן 59 שמעולם לא התרחק מעבר לונציה 223 00:11:42,529 --> 00:11:44,723 ידבר אל העולם החדש? 224 00:11:44,747 --> 00:11:47,790 מיכאלאנג'לו בחר לצייר את הגורל, 225 00:11:47,814 --> 00:11:49,634 אותה תשוקה אוניברסלית, 226 00:11:49,658 --> 00:11:51,278 המשותפת לכולנו, 227 00:11:51,302 --> 00:11:54,471 להשאיר מורשת של מצויינות. 228 00:11:54,495 --> 00:11:57,426 מסופר במושגי החזון הנוצרי של יום הדין האחרון, 229 00:11:57,450 --> 00:11:58,762 סוף העולם, 230 00:11:58,786 --> 00:12:01,924 מיכאלאנג'לו נתן סדרת דמויות 231 00:12:01,948 --> 00:12:05,103 הלובשים את הגופים היפהפיים הללו. 232 00:12:05,127 --> 00:12:07,849 אין להם עוד כיסויים, לא עוד דיוקנאות 233 00:12:07,873 --> 00:12:09,110 למעט בעבור כמה. 234 00:12:09,134 --> 00:12:11,852 זו קומפוזיציה של גופים בלבד, 235 00:12:11,876 --> 00:12:15,262 391, אין שניים זהים, 236 00:12:15,286 --> 00:12:17,740 יחודיים כמו כל אחד מאיתנו. 237 00:12:17,764 --> 00:12:21,506 הם מתחילים בפינה התחתונה, מתנתקים מהאדמה, 238 00:12:21,530 --> 00:12:24,252 נאבקים ומנסים להתרומם. 239 00:12:24,276 --> 00:12:26,732 אלו שהתרוממו מושיטים יד לאחור על מנת לסייע לאחרים, 240 00:12:26,756 --> 00:12:28,593 ובאיור מדהים אחד, 241 00:12:28,617 --> 00:12:31,709 ישנם איש שחור ואיש לבן הנמשכים יחד 242 00:12:31,733 --> 00:12:34,455 בחזון מדהים של אחדות אנושית 243 00:12:34,479 --> 00:12:35,921 בעולם החדש הזה. 244 00:12:35,945 --> 00:12:39,452 חלק הארי של המרחב הולך לחוג המנצחים. 245 00:12:39,476 --> 00:12:44,312 שם תמצאו גברים ונשים עירומים לחלוטין כאתלטים. 246 00:12:44,336 --> 00:12:46,648 אלו הם מי שהתגברו על המצוקה, 247 00:12:46,672 --> 00:12:50,386 ובחזונו של מיכאלאנג'לו על אנשים הנאבקים במצוקה, 248 00:12:50,410 --> 00:12:51,684 ומתגברים על מכשולים 249 00:12:51,708 --> 00:12:53,602 הם בדיוק כמו אתלטים. 250 00:12:53,626 --> 00:12:57,055 אז ישנם גברים ונשים שעושים שרירים ופוזות 251 00:12:57,079 --> 00:12:59,163 באור הזרקורים המופלא הזה. 252 00:12:59,555 --> 00:13:02,100 מי שמכהן בראש אסיפה זו הוא ישו, 253 00:13:02,124 --> 00:13:04,142 בראשית אדם סובל על הצלב, 254 00:13:04,166 --> 00:13:06,570 כעת שליט מפואר בגן העדן. 255 00:13:06,594 --> 00:13:09,612 וכפי שמיכאלאנג'לו הוכיח בציוריו, 256 00:13:09,636 --> 00:13:12,214 קושי עיכובים ומכשולים, 257 00:13:12,238 --> 00:13:15,472 אינם מגבילים את המצוינות, הם מחשלים אותה. 258 00:13:16,276 --> 00:13:18,864 כעת, זה מוביל אותנו לדבר מוזר אחד. 259 00:13:18,888 --> 00:13:20,705 זוהי הקפלה הפרטית של האפיפיור, 260 00:13:20,729 --> 00:13:23,886 והדרך הטובה ביותר לתאר אותה היא תבשיל של עירום. 261 00:13:23,910 --> 00:13:27,673 אבל מיכאלאנג'לו ניסה להשתמש אך ורק בשפה האומנותית הטובה ביותר, 262 00:13:27,697 --> 00:13:30,285 השפה האוניברסלית ביותר שניתן להעלות על הדעת: 263 00:13:30,309 --> 00:13:32,069 גוף האדם. 264 00:13:32,093 --> 00:13:37,899 וכך, על מנת להראות מעלות כגון חוזק מוסרי או שליטה עצמית, 265 00:13:37,923 --> 00:13:42,188 הוא שאל מאוסף הפסלים הנהדר של יוליוס השני 266 00:13:42,212 --> 00:13:46,463 וכך הראה חוזק פנימי ככח חיצוני. 267 00:13:47,368 --> 00:13:50,733 אחד מבני זמני כתב 268 00:13:50,757 --> 00:13:54,615 שהקפלה יפה מדי בכדי לא לעורר מחלוקת. 269 00:13:54,639 --> 00:13:55,988 וכך אכן היה. 270 00:13:56,012 --> 00:13:59,550 מיכאלאנג'לו גילה במהרה הודות לעיתונות הכתובה, 271 00:13:59,574 --> 00:14:02,696 שהתלונות על העירום התפשטו בכל מקום, 272 00:14:02,720 --> 00:14:07,016 ובמהרה, יצירת המופת שלו של הדרמה האנושית תוייגה כפורנוגרפיה, 273 00:14:07,040 --> 00:14:09,215 בנקודה זו הו הוסיף שני פורטרטים נוספים, 274 00:14:09,239 --> 00:14:11,723 אחד של האיש שביקר אותו, איש בחצר האפיפיור, 275 00:14:11,747 --> 00:14:15,879 ואחד נוסף של עצמו כקליפה מיובשת לא אתלט, 276 00:14:15,903 --> 00:14:18,324 בידיו של מרטיר שסבל אנושות. 277 00:14:18,348 --> 00:14:22,016 בשנה שנפטר הוא ראה חלק מהדמויות הללו מכוסות, 278 00:14:22,040 --> 00:14:27,659 ניצחון הזוטות על פני ההטפה שלו לתהילה. 279 00:14:28,167 --> 00:14:29,931 וכעת אנו עומדים 280 00:14:29,955 --> 00:14:31,685 פה ועכשיו. 281 00:14:31,709 --> 00:14:34,029 אנו כלואים בחלל הזה 282 00:14:34,053 --> 00:14:36,318 בין התחלה וסוף, 283 00:14:36,342 --> 00:14:40,574 בטוטאליות העצומה של החוויה האנושית. 284 00:14:40,598 --> 00:14:44,569 הקפלה הסיסטינית מחייבת אותנו להסתכל סביב כאילו הייתה מראה. 285 00:14:44,593 --> 00:14:45,890 מי אני בתמונה הזו? 286 00:14:45,914 --> 00:14:47,220 האם אני אחד מהקהל? 287 00:14:47,244 --> 00:14:48,617 האם אני השיכור? 288 00:14:48,641 --> 00:14:50,097 האם אני האתלט? 289 00:14:50,121 --> 00:14:52,381 ובעוזבנו את המקלט הזה של יופי שמיימי, 290 00:14:52,405 --> 00:14:56,349 אנו מקבלים השראה לשאול את עצמנו את השאלות הגדולות של החיים: 291 00:14:56,373 --> 00:15:01,211 מי אני ואיזה תפקיד אני משחק בתיאטרון הגדול של החיים? 292 00:15:01,549 --> 00:15:02,720 תודה. 293 00:15:02,744 --> 00:15:06,192 (מחיאות כפיים) 294 00:15:06,216 --> 00:15:09,187 אליזבת לב, תודה לך. 295 00:15:09,211 --> 00:15:13,067 אליזבת, הזכרת את נושא הפורנוגרפיה, 296 00:15:13,091 --> 00:15:17,904 יותר מדי עירום ויותר מדי סצינות יומיומיות ודברים לא מהוגנים 297 00:15:18,555 --> 00:15:20,420 בעיני התקופה. 298 00:15:20,444 --> 00:15:22,050 אבל למעשה הסיפור הזה רחב יותר. 299 00:15:22,074 --> 00:15:25,094 זה לא רק תיקונים קטנים וכיסוי חלק מהדמויות. 300 00:15:25,118 --> 00:15:27,742 יצירת האומנות הזו כמעט הושמדה בגלל זה. 301 00:15:28,383 --> 00:15:31,408 ההשפעה של יום הדין האחרון היתה עצומה. 302 00:15:31,432 --> 00:15:34,382 העיתונות הכתובה הבטיחה את זה שכולם ראו אותו. 303 00:15:34,406 --> 00:15:37,691 כך שזה לא היה משהו שהתרחש תוך מספר שבועות. 304 00:15:37,715 --> 00:15:42,183 זה היה משהו שהתרחש לאורך כמעט 20 שנים 305 00:15:42,207 --> 00:15:44,131 של מאמרים למערכת ותלונות, 306 00:15:44,155 --> 00:15:45,323 האומרים לכנסיה, 307 00:15:45,347 --> 00:15:47,922 "אתם לא יכולים לומר לנו איך לחיות את חיינו, 308 00:15:47,946 --> 00:15:51,286 שמתם לב שיש לכם פורנוגרפיה בקפלה של האפיפיור?" 309 00:15:51,310 --> 00:15:53,770 וכך, לאחר תלונות והתעקשות 310 00:15:53,794 --> 00:15:56,510 בניסיון לגרום להרס היצירה, 311 00:15:56,534 --> 00:15:58,695 היתה זו לבסוף השנה בה מיכאלאנג'לו מת 312 00:15:58,719 --> 00:16:00,800 שבה הסכימה הכנסיה על פשרה, 313 00:16:00,824 --> 00:16:02,355 דרך להציל את הציור, 314 00:16:02,379 --> 00:16:05,696 וזה נעשה בדרך של להוסיף 30 כיסויים, 315 00:16:05,720 --> 00:16:08,467 וזה המקור של עלי התאנה. 316 00:16:08,491 --> 00:16:10,079 משם הכל התחיל, 317 00:16:10,103 --> 00:16:14,233 וזה הגיע מכנסיה שניסתה להציל יצירת אומנות, 318 00:16:14,257 --> 00:16:16,428 ולא להשחית או להרוס אותה. 319 00:16:16,888 --> 00:16:19,675 מה שנתת לנו כאן זה לא הסיור הקלאסי 320 00:16:19,699 --> 00:16:22,673 שאנשים מקבלים היום כשהם הולכים לקפלה הסיסטינית. 321 00:16:22,697 --> 00:16:24,800 (צחוק) 322 00:16:24,824 --> 00:16:26,605 אני לא יודעת, זו פרסומת? 323 00:16:26,629 --> 00:16:28,306 (צחוק) 324 00:16:28,330 --> 00:16:31,318 לא, לא, לא, לא בהכרח, זו הצהרה. 325 00:16:31,342 --> 00:16:35,256 החוויה של אומנות היום כרוכה בקשיים. 326 00:16:35,280 --> 00:16:38,155 יותר מדי אנשים רוצים לראות את זה שם, 327 00:16:38,179 --> 00:16:41,306 והתוצאה היא חמישה מיליון אנשים שעוברים דר הדלת הקטנטנה ההיא 328 00:16:41,330 --> 00:16:43,647 וחווים את היצירה באופן שונה לחלוטין 329 00:16:43,671 --> 00:16:44,837 ממה שעשינו כרגע. 330 00:16:44,861 --> 00:16:48,390 נכון, אני מסכימה. אני חושבת שזה מאד נחמד להיות יכולים לעצור ולהתבונן. 331 00:16:48,414 --> 00:16:50,715 אבל גם להבין, אפילו באחד הימים הללו 332 00:16:50,739 --> 00:16:52,751 עם 28,000 אנשים ביום, 333 00:16:52,775 --> 00:16:55,885 אפילו בימים בהם אתם שם עם כל אותם אנשים, 334 00:16:55,909 --> 00:16:58,314 הסתכלו סביבכם ותחשבו כמה מדהים זה 335 00:16:58,338 --> 00:17:01,934 שגבס מצויר מלפני 500 שנים 336 00:17:01,958 --> 00:17:05,066 עדיין יכול למשוך את כל אותם האנשים שעומדים לצידכם, 337 00:17:05,090 --> 00:17:07,065 ומסתכלים למעלה עם לסתותיהם שמוטות. 338 00:17:07,089 --> 00:17:12,014 זו הצהרה נהדרת בדבר האופן בו יופי יכול באמת לדבר אל כולנו 339 00:17:12,038 --> 00:17:14,725 דרך הזמן ודרך המרחב. 340 00:17:14,749 --> 00:17:15,943 תודה. 341 00:17:15,967 --> 00:17:17,174 תודה לכם. 342 00:17:17,198 --> 00:17:18,374 תודה לך. 343 00:17:18,398 --> 00:17:20,261 (מחיאות כפיים)