1
00:00:00,800 --> 00:00:03,924
אז, אני מוביל צוות בגוגל 
שעובד על למידה חישובית;

2
00:00:03,948 --> 00:00:08,598
כלומר, תחום ההנדסה שגורם
למחשבים ומכשירים

3
00:00:08,622 --> 00:00:11,041
לעשות כמה מהדברים שמוחותינו עושים.

4
00:00:11,439 --> 00:00:14,538
וזה גורם לנו להתעניין במוחות אמיתיים

5
00:00:14,562 --> 00:00:15,851
וגם במדעי המוח,

6
00:00:15,875 --> 00:00:20,047
ובמיוחד בדברים שבביצועם מוחותינו

7
00:00:20,071 --> 00:00:24,113
עדיין עולים בהרבה על מחשבים.

8
00:00:25,209 --> 00:00:28,818
מבחינה היסטורית, אחד התחומים האלה
הוא תפיסה,

9
00:00:28,842 --> 00:00:31,881
ההליך שדרכו כל הדברים שיש בעולם החיצוני --

10
00:00:31,905 --> 00:00:33,489
צלילים ותמונות --

11
00:00:33,513 --> 00:00:35,691
נעשים למושגים בשכל.

12
00:00:36,235 --> 00:00:38,752
זה חיוני למוחות שלנו,

13
00:00:38,776 --> 00:00:41,240
וגם די שימושי במחשב.

14
00:00:41,636 --> 00:00:44,986
האלגוריתמים לתפיסה חישובית, לדוגמא,
שהצוות שלנו מוציא,

15
00:00:45,010 --> 00:00:48,884
הם מה שמאפשר לתמונותיכם 
בגוגל פוטוז להיות ניתנות-חיפוש,

16
00:00:48,908 --> 00:00:50,305
על פי תוכנן.

17
00:00:51,594 --> 00:00:55,087
הפן השני של תפיסה הוא יצירתיות:

18
00:00:55,111 --> 00:00:58,149
הפיכת מושג לעצם בעולם.

19
00:00:58,173 --> 00:01:01,728
וכך במשך השנה האחרונה,
עבודתנו על תפיסה חישובית

20
00:01:01,752 --> 00:01:06,611
התחברה באופן לא צפוי
לעולם היצירתיות החישובית,

21
00:01:06,635 --> 00:01:07,795
ולאמנות ממוחשבת.

22
00:01:08,556 --> 00:01:11,840
אני חושב שלמיכלאלג'לו הייתה תובנה חודרת

23
00:01:11,864 --> 00:01:15,520
לגבי היחס הדואלי הזה שבין תפיסה ליצירתיות.

24
00:01:16,023 --> 00:01:18,029
זאת ציטטה מפורסמת שלו:

25
00:01:18,053 --> 00:01:21,376
"לכל אבן יש פסל בתוכה,

26
00:01:22,036 --> 00:01:25,038
ועבודת הפסל לגלות אותו."

27
00:01:26,029 --> 00:01:29,245
אז, אני חושב שמיכלאנג'לו התכוון לזה

28
00:01:29,269 --> 00:01:32,449
שאנחנו יוצרים באמצעות תפיסה,

29
00:01:32,473 --> 00:01:35,496
ושתפיסה עצמה היא מעשה של דמיון

30
00:01:35,520 --> 00:01:37,981
והיא חומר היצירתיות.

31
00:01:38,691 --> 00:01:42,616
האיבר שמבצע את כל המחשבה והתפיסה והדמיון,

32
00:01:42,640 --> 00:01:44,228
הוא כמובן המוח.

33
00:01:45,089 --> 00:01:47,634
ואני רוצה לפתוח בקטע קצר של היסטוריה

34
00:01:47,658 --> 00:01:49,960
על מה שאנחנו יודעים על המוח.

35
00:01:50,496 --> 00:01:52,942
כי לא כמו, כגון, הלב או המעיים,

36
00:01:52,966 --> 00:01:56,110
אי אפשר לומר הרבה על המוח
פשוט מלהסתכל עליו,

37
00:01:56,134 --> 00:01:57,546
לפחות, בעין בלתי מזויינת.

38
00:01:57,983 --> 00:02:00,399
האנטומיסטים המוקדמים שהסתכלו על מוחות

39
00:02:00,423 --> 00:02:04,230
קראו למבנים השטחיים של הדבר הזה
בכל מיני שמות דמיוניים,

40
00:02:04,254 --> 00:02:06,687
כגון היפוקמפוס, שמשמעו "חסילון קטן."

41
00:02:06,711 --> 00:02:09,475
אך בבירור דבר מסוג זה לא מספר לנו הרבה

42
00:02:09,499 --> 00:02:11,817
על מה שבאמת קורה בפנים.

43
00:02:12,780 --> 00:02:16,393
האדם הראשון, לדעתי, שבפועל פיתח 
איזה מין של הבנה

44
00:02:16,417 --> 00:02:18,347
של מה שבאמת קורה בתוך המוח

45
00:02:18,371 --> 00:02:22,291
היה הניורואנטומיסט הספרדי הגדול, 
סנטיאגו רמון אי קחאל,

46
00:02:22,315 --> 00:02:23,859
במאה התשע-עשרה,

47
00:02:23,883 --> 00:02:27,638
שהשתמש במיקרוסקופ וצבעים מיוחדים

48
00:02:27,662 --> 00:02:31,832
שיכלו לדמות בבררנות ובניגוד גבוה

49
00:02:31,856 --> 00:02:33,864
תאים יחידים במוח,

50
00:02:33,888 --> 00:02:37,042
כדי להתחיל להבין את המורפולוגיה שלהם.

51
00:02:37,972 --> 00:02:40,863
ואלה סוגי הציורים שהוא צייר של תאי עצב

52
00:02:40,887 --> 00:02:42,096
במאה התשע-עשרה.

53
00:02:42,120 --> 00:02:44,004
זה מתוך מוח של ציפור.

54
00:02:44,028 --> 00:02:47,085
ותראו את המגוון המדהים הזה
של תאים מסוגים שונים,


55
00:02:47,109 --> 00:02:50,544
אפילו תיאוריית התא עצמה
הייתה חדשה למדי בעת הזו

56
00:02:50,568 --> 00:02:51,846
והמבנים האלה,

57
00:02:51,870 --> 00:02:54,129
התאים האלה שיש להם הסתעפויות כאלה

58
00:02:54,153 --> 00:02:56,761
וענפים כאלה שמסוגלים להאריך מרחקים רבים --

59
00:02:56,785 --> 00:02:58,401
זה היה מאד חדשני ומקורי בתקופה זו.

60
00:02:58,779 --> 00:03:01,682
הם מזכירים חוטים כמובן.

61
00:03:01,706 --> 00:03:05,163
אפשר שכבר תפסו כך כמה אנשים 
במאה התשע-עשרה;

62
00:03:05,187 --> 00:03:09,501
מהפכות החיווט והחישמול בדיוק החלו.

63
00:03:09,964 --> 00:03:11,142
אבל מבחינות רבות,

64
00:03:11,166 --> 00:03:14,479
הציורים המיקרו-אנטומיים האלה
של רמון אי קחאל, כגון זה,

65
00:03:14,503 --> 00:03:16,835
מבחינת-מה עוד לא הושגו.

66
00:03:16,859 --> 00:03:18,713
ואנחנו מאה שנים אחרי כן,

67
00:03:18,737 --> 00:03:21,562
מנסים לגמור את העבודה בו רמון אי קחאל החל.

68
00:03:21,586 --> 00:03:24,720
אלה הם נתונים לא-מעובדים
ממשתפי הפעולה שלנו

69
00:03:24,744 --> 00:03:27,625
במכון מקס פלאנק למדעי מוח.


70
00:03:27,649 --> 00:03:29,439
ומה שמשתפי הפעולה שלנו עשו

71
00:03:29,463 --> 00:03:34,464
זה לדמת חלקיקים קטנים של רקמה מוחית.

72
00:03:34,488 --> 00:03:37,814
כל הדגימה הינה קרובה
בגודלה למילימטר מעוקב אחד,

73
00:03:37,838 --> 00:03:40,459
ואני מראה לכם חלק מאד קטן ממנה פה.

74
00:03:40,483 --> 00:03:42,829
הפס הזה שלצד שמאל בגודל מיקרון אחד בערך.

75
00:03:42,853 --> 00:03:45,262
המבנים שאתם רואים הם מיטוכונדריה

76
00:03:45,286 --> 00:03:47,330
ששווים בגודלם לחיידק.

77
00:03:47,354 --> 00:03:48,905
ואלה פרוסות עוקבות

78
00:03:48,929 --> 00:03:52,077
בתוך הגוש הקטנטן מאד הזה של רקמה.

79
00:03:52,101 --> 00:03:54,504
רק לשם השוואה,

80
00:03:54,528 --> 00:03:58,320
קוטר קווצה ממוצעת של שיער היא כמאה מיקרון.

81
00:03:58,344 --> 00:04:00,618
וכך אנחנו מתבוננים במשהו הרבה יותר זעיר

82
00:04:00,642 --> 00:04:02,040
משערה אחת.

83
00:04:02,064 --> 00:04:06,095
ועל פי כל הסוגים האלה של פרוסות סדרתיות 
מוגדלות מיקרוסקופ-אלקטרוני,

84
00:04:06,119 --> 00:04:11,127
אפשר להתחיל בשיחזורים תלת-ממדיים
של תאי עצב, הנראים ככה.

85
00:04:11,151 --> 00:04:14,308
ובכן, אלה נוהגים על פי אותו סגנון
בקירוב של רמון אי קחאל.

86
00:04:14,332 --> 00:04:15,824
רק תאי עצב אחדים נדלקו,

87
00:04:15,848 --> 00:04:18,629
אחרת לא היינו יכולים לראות
פה שום דבר.

88
00:04:18,653 --> 00:04:19,965
יהיה כל כך צפוף,

89
00:04:19,989 --> 00:04:21,319
כל כך מלא מבנים,

90
00:04:21,343 --> 00:04:24,067
מלא חיווט המקשר תאי עצב אחד לשני.

91
00:04:25,293 --> 00:04:28,097
אז רמון אי קחאל במידה הקדים את זמנו,

92
00:04:28,121 --> 00:04:30,676
והתקדמות בהבנת המוח

93
00:04:30,700 --> 00:04:32,971
התקדמה לאט לאט במשך העשורים הבאים.

94
00:04:33,455 --> 00:04:36,308
אבל ידענו שתאי עצב עשו שימוש בחשמל,

95
00:04:36,332 --> 00:04:39,268
ועד מלחמת העולם השנייה, 
הטכנולוגיה שלנו התקדמה דיה

96
00:04:39,292 --> 00:04:42,098
כדי להתחיל ניסויים חשמליים 
אמיתיים בתאי עצב חיים

97
00:04:42,122 --> 00:04:44,228
בשביל להבין טוב יותר כיצד הם עבדו.

98
00:04:44,631 --> 00:04:48,987
זה אותו הזמן שמחשבים הומצאו לראשונה,

99
00:04:49,011 --> 00:04:52,111
ממש בהתבסס על הרעיון של בניית דגם המוח --

100
00:04:52,135 --> 00:04:55,220
של "מנגנון נבון,"
כמו שאלן טיורינג כינה אותו,

101
00:04:55,244 --> 00:04:57,235
אחד מאבות מדעי המחשב.

102
00:04:57,923 --> 00:05:02,555
ווארן מקולוק ווואלטר פיטס
הביטו בציורו של רמון אי קחאל

103
00:05:02,579 --> 00:05:03,896
של קליפת הראייה,

104
00:05:03,920 --> 00:05:05,482
שאותו אני מראה פה.

105
00:05:05,506 --> 00:05:09,948
זאת הקליפה שמעבדת
דימויים המגיעים מהעין.

106
00:05:10,424 --> 00:05:13,932
ומבחינתם, זה נראה כמו
דיאגרמת מעגל חשמלי.

107
00:05:14,353 --> 00:05:18,188
לכן יש הרבה פרטים בדיאגרמת
המעגל של מקולוק ופיטס

108
00:05:18,212 --> 00:05:19,564
שאינם לגמרי נכונים.

109
00:05:19,588 --> 00:05:20,823
אבל הרעיון המרכזי הזה

110
00:05:20,847 --> 00:05:24,839
שקליפת הראייה עובדת
כסדרה של רכיבים חישוביים

111
00:05:24,863 --> 00:05:27,609
המעבירים מידע אחד לרעהו במפל,

112
00:05:27,633 --> 00:05:29,235
בעיקרו של דבר נכון.

113
00:05:29,259 --> 00:05:31,609
בואו נדבר רגע 


114
00:05:31,633 --> 00:05:35,665
על מה שדגם לעיבוד מידע חזותי צריך לעשות.

115
00:05:36,228 --> 00:05:38,969
המשימה היסודית של תפיסה

116
00:05:38,993 --> 00:05:43,187
היא החזקת תמונה כזו שמשמאל ולאמר כי

117
00:05:43,211 --> 00:05:44,387
"זאת ציפור,"

118
00:05:44,411 --> 00:05:47,285
היא דבר מאד פשוט לעשות בעזרת מוחותינו.

119
00:05:47,309 --> 00:05:50,730
אבל צריכים להבין שעבור מחשבים,

120
00:05:50,754 --> 00:05:53,841
זה היה כמעט בלתי אפשרי רק לפני כמה שנים.

121
00:05:53,865 --> 00:05:55,781
במסגרת הפרדיגמה החישובית הקלאסית

122
00:05:55,805 --> 00:05:58,312
אין זאת משימה קלת-ביצוע.

123
00:05:59,366 --> 00:06:01,918
אז מה שקורה בין הפיקסלים,

124
00:06:01,942 --> 00:06:05,970
בין דמות הציפור לבין המילה "ציפור,"

125
00:06:05,994 --> 00:06:08,808
ביסוד הוא התקשרות
בין מערכת תאי עצב מקושרים

126
00:06:08,832 --> 00:06:09,987
זה לזה ברשת עצבית,

127
00:06:10,011 --> 00:06:11,234
כפי שאני משרטט פה.

128
00:06:11,258 --> 00:06:14,530
הרשת העצבית יכולה להיות ביולוגית,
בתוך קליפתנו הראייתית,

129
00:06:14,554 --> 00:06:16,716
או, כיום, מתחילה להיות לנו היכולת

130
00:06:16,740 --> 00:06:19,194
לבנות דגמים של רשתות אלה במחשב.

131
00:06:19,834 --> 00:06:22,187
ואראה לכם איך זה נראה באמת.

132
00:06:22,211 --> 00:06:25,627
אז אתם יכולים לחשוב על הפיקסלים
כשכבה הראשונה של ניורונים,

133
00:06:25,651 --> 00:06:27,890
וזה, למעשה, איך שזה עובד בעין --

134
00:06:27,914 --> 00:06:29,577
אלה הניורונים ברשתית.

135
00:06:29,601 --> 00:06:31,101
ואלה מזינים הלאה

136
00:06:31,125 --> 00:06:34,528
לתוך שכבה אחת אחרי אחרת
אחרי הבאה של ניורונים,

137
00:06:34,552 --> 00:06:37,585
כולם מחוברים על ידי סינפסות במשקלים שונים.

138
00:06:37,609 --> 00:06:38,944
ההתנהגות של הרשת הזו

139
00:06:38,968 --> 00:06:42,252
מאופיינת על ידי הכוחות
של כל הסינפסות האלה.

140
00:06:42,276 --> 00:06:45,564
אלה מאפיינים את התכונות המחשוביות
של הרשת הזו.

141
00:06:45,588 --> 00:06:47,058
ובסופו של יום,

142
00:06:47,082 --> 00:06:49,529
יש לכם ניורון או קבוצה קטנה של ניורונים

143
00:06:49,553 --> 00:06:51,200
שנדלקים, ואומרים, "ציפור."

144
00:06:51,824 --> 00:06:54,956
עכשיו אני עומד לייצג
את שלושת הדברים האלה --

145
00:06:54,980 --> 00:06:59,676
פיקסל הקלט והסינפסות ברשתות העצביות,

146
00:06:59,700 --> 00:07:01,285
וציפור, הפלט --

147
00:07:01,309 --> 00:07:04,366
על ידי שלושה משתנים: X, W ו Y.

148
00:07:04,853 --> 00:07:06,664
יש אולי מליון Xים בערך --

149
00:07:06,688 --> 00:07:08,641
מליון פיקסלים בתמונה הזו.

150
00:07:08,665 --> 00:07:11,111
יש מיליארדים או טריליונים של W,

151
00:07:11,135 --> 00:07:14,556
שמייצגים את המשקל של כל הסינפסות האלו
ברשתות העצביות.

152
00:07:14,580 --> 00:07:16,455
ויש מספר מאוד קטן של Y,

153
00:07:16,479 --> 00:07:18,337
של פלטים שיש לרשת הזו.

154
00:07:18,361 --> 00:07:20,110
"ציפור " היא רק חמש אותיות, נכון?

155
00:07:21,088 --> 00:07:24,514
אז בואו נעמיד פנים שזו רק נוסחה פשוטה,

156
00:07:24,538 --> 00:07:26,701
x "x" w = y.

157
00:07:26,725 --> 00:07:28,761
אני שם את הכפול בגרשיים

158
00:07:28,785 --> 00:07:31,065
בגלל שמה שבאמת מתרחש פה, כמובן,

159
00:07:31,089 --> 00:07:34,135
זה סדרה מאוד מורכבת של פעולות מתמטיות.

160
00:07:35,172 --> 00:07:36,393
זו משוואה אחת.

161
00:07:36,417 --> 00:07:38,089
יש שלושה משתנים.

162
00:07:38,113 --> 00:07:40,839
וכולנו יודעים שאם יש לכם משוואה אחת,

163
00:07:40,863 --> 00:07:44,505
אתם יכולים לפתור משתנה אחד
אם יודעים את שני הדברים האחרים.

164
00:07:45,158 --> 00:07:48,538
אז הבעיה של הסקה,

165
00:07:48,562 --> 00:07:51,435
שהיא, להבין שהתמונה של הציפור היא ציפור,

166
00:07:51,459 --> 00:07:52,733
היא זו:

167
00:07:52,757 --> 00:07:56,216
פה Y הוא המשתנה ו W ו X ידועים.

168
00:07:56,240 --> 00:07:58,699
אתם יודעים את הרשת העצבית,
אתם יודעים את הפיקסלים.

169
00:07:58,723 --> 00:08:02,050
כמו שאתם יכולים לראות,
זו למעשה בעיה די פשוטה.

170
00:08:02,074 --> 00:08:04,260
אתם מכפילים שתיים כפול שלוש וסיימתם.

171
00:08:04,862 --> 00:08:06,985
אני אראה לכם רשת עצבית מלאכותית

172
00:08:07,009 --> 00:08:09,305
שבנינו לאחרונה, ועשינו בדיוק את זה.

173
00:08:09,634 --> 00:08:12,494
זה רץ בזמן אמת על טלפון נייד,

174
00:08:12,518 --> 00:08:15,831
וזה, כמובן, מדהים בפני עצמו,

175
00:08:15,855 --> 00:08:19,323
הטלפונים הניידים יכולים לעשות
כל כך הרבה מליארדים וטריליונים של פעולות

176
00:08:19,347 --> 00:08:20,595
לשניה.

177
00:08:20,619 --> 00:08:22,234
מה שאתם רואים זה טלפון

178
00:08:22,258 --> 00:08:25,805
מביט בתמונות של ציפורים אחת אחרי השניה,

179
00:08:25,829 --> 00:08:28,544
ולמעשה לא רק אומר, "כן, זו ציפור,"

180
00:08:28,568 --> 00:08:31,979
אלא מזהה את המין
של הציפור עם רשת מסוג כזה.

181
00:08:32,890 --> 00:08:34,716
אז בתמונה הזו,

182
00:08:34,740 --> 00:08:38,542
ה X וה W ידועים, וה Y לא ידוע.

183
00:08:38,566 --> 00:08:41,074
אני מרפרף על החלקים הממש קשים כמובן,

184
00:08:41,098 --> 00:08:44,959
שזה איך בעצם אנחנו מגלים את ה W,

185
00:08:44,983 --> 00:08:47,170
המוח שיכול לעשות כזה דבר?

186
00:08:47,194 --> 00:08:49,028
איך אי פעם נלמד מודל כזה?

187
00:08:49,418 --> 00:08:52,651
אז התהליך הזה של למידה, או פתירת ה W,

188
00:08:52,675 --> 00:08:55,322
אם היינו עושים את זה עם משוואות פשוטות

189
00:08:55,346 --> 00:08:57,346
בהן אנחנו חושבים על אלה כמספרים,

190
00:08:57,370 --> 00:09:00,057
אנחנו יודעים בדיוק
איך לעשות את זה: 6 = 2 *w,

191
00:09:00,081 --> 00:09:03,393
ובכן, אנחנו מחלקים בשניים וסיימנו.

192
00:09:04,001 --> 00:09:06,221
הבעיה היא עם הפעולה הזו.

193
00:09:06,823 --> 00:09:07,974
אז, חלוקה --

194
00:09:07,998 --> 00:09:11,119
השתמשו בחלוקה בגלל שהיא ההפך מכפל,

195
00:09:11,143 --> 00:09:12,583
אבל כמו שכרגע אמרתי,

196
00:09:12,607 --> 00:09:15,056
ההכפלה היא מעט שקר פה.

197
00:09:15,080 --> 00:09:18,406
זו פעולה מאוד מאוד מורכבת,
מאוד לא לינארית;

198
00:09:18,430 --> 00:09:20,134
אין לה פעולה הופכית.

199
00:09:20,158 --> 00:09:23,308
אז אנחנו צריכים למצוא דרך לפתור את המשוואה

200
00:09:23,332 --> 00:09:25,356
בלי פעולת החילוק.

201
00:09:25,380 --> 00:09:27,723
והדרך לעשות את זה היא די ישירה.

202
00:09:27,747 --> 00:09:30,418
אתם פשוט אומרים,
בואו נשחק בטריק אלגבראי פשוט,

203
00:09:30,442 --> 00:09:33,348
ונעביר את השש לצד ימין של המשוואה.

204
00:09:33,372 --> 00:09:35,198
עכשיו, אנחנו עדיין משתמשים בכפל.

205
00:09:35,675 --> 00:09:39,255
והאפס הזה -- בואו נחשוב עליו כשגיאה.

206
00:09:39,279 --> 00:09:41,794
במילים אחרות, אם פתרנו עבור W נכון,

207
00:09:41,818 --> 00:09:43,474
אז השגיאה תהיה אפס.

208
00:09:43,498 --> 00:09:45,436
ואם זה לא יצא לנו ממש נכון,

209
00:09:45,460 --> 00:09:47,209
השגיאה תהיה גדולה מאפס.

210
00:09:47,233 --> 00:09:50,599
אז עכשיו אנחנו יכולים פשוט לנחש
כדי להקטין את השגיאה,

211
00:09:50,623 --> 00:09:53,310
וזה סוג הדבר שמחשבים ממש טובים בו.

212
00:09:53,334 --> 00:09:54,927
אז לקחתם ניחוש ראשוני:

213
00:09:54,951 --> 00:09:56,107
מה אם W=0?

214
00:09:56,131 --> 00:09:57,371
ובכן, אז השגיאה היא 6.

215
00:09:57,395 --> 00:09:58,841
מה עם W =1? השגיאה היא 4.

216
00:09:58,865 --> 00:10:01,232
ואז המחשב יכול לשחק סוג של מרקו פולו,

217
00:10:01,256 --> 00:10:03,623
ולהוריד את השגיאה קרוב לאפס.

218
00:10:03,647 --> 00:10:07,021
וכשהוא עושה את זה,
הוא מקבל קרובים עוקבים ל W.

219
00:10:07,045 --> 00:10:10,701
ובאופן טיפוסי, הוא לעולם לא ממש מגיע לשם,
אבל אחרי בערך שנים עשר צעדים,

220
00:10:10,725 --> 00:10:15,349
אנחנו מגיעים ל W = 2.999, שזה קרוב מספיק.

221
00:10:16,302 --> 00:10:18,116
וזה תהליך הלמידה.

222
00:10:18,140 --> 00:10:20,870
אז זכרו שמה שמתרחש פה

223
00:10:20,894 --> 00:10:25,272
זה שלקחנו הרבה X ידועים ו Y ידועים

224
00:10:25,296 --> 00:10:28,750
ופתרנו עבור W במרכז דרך תהליך לולאתי.

225
00:10:28,774 --> 00:10:32,330
זו בדיוק אותה דרך שאנחנו עושים
את הלמידה בעצמנו.

226
00:10:32,354 --> 00:10:34,584
יש לנו הרבה הרבה תמונות כתינוקות

227
00:10:34,608 --> 00:10:37,241
ואומרים לנו, "זו ציפור; זו לא ציפור."

228
00:10:37,714 --> 00:10:39,812
ובמשך הזמן, דרך חזרה,

229
00:10:39,836 --> 00:10:42,764
אנחנו פותרים עבור W,
אנחנו פותרים עבור החיבורים העצביים האלה.

230
00:10:43,460 --> 00:10:47,546
אז עכשיו, החזקנו את X ואת W קבועים
כדי לפתור עבור Y;

231
00:10:47,570 --> 00:10:49,417
זו תפישה מהירה, יום יומית.

232
00:10:49,441 --> 00:10:51,204
הבנו איך אנחנו יכולים לפתור עבור W,

233
00:10:51,228 --> 00:10:53,131
זה למידה, שהיא הרבה יותר קשה,

234
00:10:53,155 --> 00:10:55,140
בגלל שאנחנו צריכים לעשות מזעור שגיאות,

235
00:10:55,164 --> 00:10:56,851
בשימוש בהרבה דוגמאות אימון.

236
00:10:56,875 --> 00:11:00,062
ולפני בערך שנה,
אלכס מורדבינטסב, בצוות שלנו,

237
00:11:00,086 --> 00:11:03,636
החליט להתנסות עם מה שקורה
אם אנחנו מנסים לפתור עבור X,

238
00:11:03,660 --> 00:11:05,697
בהתחשב ב W ו Y ידועים.

239
00:11:06,124 --> 00:11:07,275
במילים אחרות,

240
00:11:07,299 --> 00:11:08,651
אתם יודעים שזו ציפור,

241
00:11:08,675 --> 00:11:11,978
וכבר יש לכם את הרשת העצבית
שאימנתם על ציפורים,

242
00:11:12,002 --> 00:11:14,346
אבל מה היא התמונה של הציפור?

243
00:11:15,034 --> 00:11:20,058
מסתבר שבשימוש בדיוק
באותו תהליך מזעור שגיאות,

244
00:11:20,082 --> 00:11:23,512
שאפשר לעשות עם רשת שמאומנת להכיר ציפורים,

245
00:11:23,536 --> 00:11:26,924
ומסתבר שהתוצאה היא...

246
00:11:30,400 --> 00:11:31,705
תמונה של ציפורים.

247
00:11:32,814 --> 00:11:36,551
אז זו תמונה של ציפורים
שמייוצרת לגמרי על ידי רשת עצבית

248
00:11:36,575 --> 00:11:38,401
שאומנה להכיר ציפורים,

249
00:11:38,425 --> 00:11:41,963
פשוט על ידי פיתרון ל X במקום לפתור ל Y,

250
00:11:41,987 --> 00:11:43,275
ולעשות את זה בחזרתיות.

251
00:11:43,732 --> 00:11:45,579
הנה דוגמה כיפית נוספת.

252
00:11:45,603 --> 00:11:49,040
זו היתה עבודה שנעשתה
על ידי מייק טייקה בקבוצה שלנו,

253
00:11:49,064 --> 00:11:51,372
שנקראה "תהלוכת החיות."

254
00:11:51,396 --> 00:11:54,272
זה מזכיר לי מעט את האמנות
של ווליאם קמטרידג',

255
00:11:54,296 --> 00:11:56,785
בה הוא יוצר איורים, מוחק אותם,

256
00:11:56,809 --> 00:11:58,269
יוצר איורים, מוחק אותם,

257
00:11:58,293 --> 00:11:59,691
ויוצר סרט בדרך זו.

258
00:11:59,715 --> 00:12:00,866
במקרה הזה,

259
00:12:00,890 --> 00:12:04,167
מה שמייק עושה זה לשנות את Y
במרחב של חיות שונות,

260
00:12:04,191 --> 00:12:06,573
ברשת שמתוכננת להכיר ולהבחין

261
00:12:06,597 --> 00:12:08,407
בין חיות שונות.

262
00:12:08,431 --> 00:12:12,182
ואתם מקבלים את הסוג במוזר הזה של שינויים
כמו של אשר, מחיה אחת לאחרת.

263
00:12:14,221 --> 00:12:18,835
פה הוא ואלכס יחד ניסו להפחית

264
00:12:18,859 --> 00:12:21,618
את ה Y לחלל של רק שני מימדים,

265
00:12:21,642 --> 00:12:25,080
לכן הם יוצרים מפה מהחלל של כל הדברים

266
00:12:25,104 --> 00:12:26,823
שמוכרים על ידי הרשת הזו.

267
00:12:26,847 --> 00:12:28,870
לעשות סוג כזה של סינטזה

268
00:12:28,894 --> 00:12:31,276
או יצירה של תמונות על פני כל המשטח,

269
00:12:31,300 --> 00:12:34,146
שמשנים את Y על המשטח,
אתם עושים סוג של מפה --

270
00:12:34,170 --> 00:12:37,311
מפה ויזואלית של כל הדברים
שהרשת יודעת איך להכיר.

271
00:12:37,335 --> 00:12:40,200
החיות כולן פה; "ארמדילו"
בדיוק בנקודה הזו בנקודה ההיא.

272
00:12:40,919 --> 00:12:43,398
אתם יכולים לעשות זאת
גם עם סוגים אחרים של רשתות.

273
00:12:43,422 --> 00:12:46,296
זו רשת שמתוכננת להכיר פרצופים,

274
00:12:46,320 --> 00:12:48,320
כדי להבחין בין פרצוף אחד לאחר.

275
00:12:48,344 --> 00:12:51,593
ופה, אנחנו שמים את ה Y שאומר, "אני,"

276
00:12:51,617 --> 00:12:53,192
הפרמטרים של הפנים שלי.

277
00:12:53,216 --> 00:12:54,922
וכשהדבר הזה פותר ל X,

278
00:12:54,946 --> 00:12:57,564
הוא יוצר תמונה די משוגעת,

279
00:12:57,588 --> 00:13:02,016
סוג של תמונה קוביסטית, סוראליסטית, 
ופסיכדלית שלי

280
00:13:02,040 --> 00:13:03,846
ממספר נקודות צפיה יחד.

281
00:13:03,870 --> 00:13:06,604
הסיבה שזה נראה כמו מספר רב
של נקודות מבט יחד

282
00:13:06,628 --> 00:13:10,315
זה בגלל שהרשת הזו מעוצבת להפתר מדו-משמעות

283
00:13:10,339 --> 00:13:12,815
של פנים שבפוזה אחת או אחרת,

284
00:13:12,839 --> 00:13:16,215
כשמסתכלים עליהם עם סוג אחד של תאורה,
או סוג אחר של תאורה.

285
00:13:16,239 --> 00:13:18,324
אז כשאתם עושים סוג זה של בנייה מחדש,

286
00:13:18,348 --> 00:13:20,652
אם אתם לא משתמשים
בסוג מסווים של תמונת הנחייה

287
00:13:20,676 --> 00:13:21,887
או סטטיסטיקה מנחה,

288
00:13:21,911 --> 00:13:25,676
אז אתם תקבלו סוג של בלבול
מנקודות מבט שונות,

289
00:13:25,700 --> 00:13:27,068
בגלל שזה דו משמעי.

290
00:13:27,786 --> 00:13:32,009
זה מה שקורה אם אלכס
משתמש בפנים של עצמו כתמונה מנחה

291
00:13:32,033 --> 00:13:35,354
במהלך תהליך האופטימיזציה
כדי לבנות מחדש את הפנים שלי.

292
00:13:36,284 --> 00:13:38,612
אז אתם יכולים לראות שזה לא מושלם.

293
00:13:38,636 --> 00:13:40,510
יש עדיין די הרבה עבודה לעשות

294
00:13:40,534 --> 00:13:42,987
על איך אנחנו עושים מיטוב של תהליך המיטוב.

295
00:13:43,011 --> 00:13:45,838
אבל אתם מתחילים לקבל משהו
יותר כמו פנים ברורות,

296
00:13:45,862 --> 00:13:47,876
שמצויירות בשימוש בפנים שלי כהנחיה.

297
00:13:48,892 --> 00:13:51,393
אתם לא צריכים להתחיל עם קאנבס ריק

298
00:13:51,417 --> 00:13:52,573
או עם צליל לבן.

299
00:13:52,597 --> 00:13:53,901
כשאתם פותרים עבור X,

300
00:13:53,925 --> 00:13:57,814
אתם יכולים להתחיל עם X,
שהוא בעצמו כבר תמונה אחרת.

301
00:13:57,838 --> 00:14:00,394
זו מה שההדגמה הקטנה הזו.

302
00:14:00,418 --> 00:14:04,540
זו רשת שמתוכננת לקטלג

303
00:14:04,564 --> 00:14:07,683
כל מיני אובייקטים שונים --
מבנים מעשה ידי אדם, חיות...

304
00:14:07,707 --> 00:14:10,300
פה אנחנו מתחילים עם רק תמונה של עננים,

305
00:14:10,324 --> 00:14:11,995
וכשאנחנו ממטבים,

306
00:14:12,019 --> 00:14:16,505
בעיקרון, הרשת הזו מבינה
מה היא רואה בעננים.

307
00:14:16,931 --> 00:14:19,251
וככל שאתם מבלים יותר זמן בלהביט בהם,

308
00:14:19,275 --> 00:14:22,028
אתם גם תראו הרבה יותר דברים בעננים.

309
00:14:23,004 --> 00:14:26,379
אתם תוכלו גם להשתמש
ברשת הפנים כדי להזות לתוך זה,

310
00:14:26,403 --> 00:14:28,215
ואתם מקבלים דברים די מטורפים.

311
00:14:28,239 --> 00:14:29,389
(צחוק)

312
00:14:30,401 --> 00:14:33,145
או, מייק עשה כמה ניסויים אחרים

313
00:14:33,169 --> 00:14:37,074
בהם הוא לוקח את תמונת העננים ההיא,

314
00:14:37,098 --> 00:14:40,605
הוזה, עושה זום, הוזה, זום, הוזה, זום.

315
00:14:40,629 --> 00:14:41,780
ובדרך זו,

316
00:14:41,804 --> 00:14:45,479
אתם יכולים לקבל סוג של מצב
של פוגה של הרשת, אני מניח,

317
00:14:45,503 --> 00:14:49,183
או סוג של אסוציאציה חופשית,

318
00:14:49,207 --> 00:14:51,434
בה הרשת אוכלת את הזנב של עצמה.

319
00:14:51,458 --> 00:14:54,879
אז כל תמונה היא עכשיו הבסיס,

320
00:14:54,903 --> 00:14:56,404
ל"מה אני חושב שאני רואה עכשיו?

321
00:14:56,404 --> 00:14:59,151
מה אני חושב שאני רואה עכשיו?
מה אני חושב שאני רואה עכשיו?"

322
00:14:59,487 --> 00:15:02,423
הראתי את זה בפעם הראשונה בציבור

323
00:15:02,447 --> 00:15:07,884
לקבוצה בהרצאה בסיאטל
שנקראה "חינוך גבוה יותר" --

324
00:15:07,908 --> 00:15:10,345
זה היה מייד אחרי שמריחואנה הפכה לחוקית.

325
00:15:10,369 --> 00:15:12,784
(צחוק)

326
00:15:14,627 --> 00:15:16,731
אז הייתי רוצה לסיים במהירות

327
00:15:16,755 --> 00:15:21,010
פשוט בלהעיר שהטכנולוגיה הזו לא מוגבלת.

328
00:15:21,034 --> 00:15:24,699
הראתי לכם דוגמאות ויזאוליות לגמרי
בגלל שבאמת כיף להביט בהן.

329
00:15:24,723 --> 00:15:27,174
זו לא טכנולוגיה ויזואלית לגמרי.

330
00:15:27,198 --> 00:15:29,191
האמן ששיתף איתנו פעולה, רוס גודווין,

331
00:15:29,215 --> 00:15:32,886
עשה ניסויים שכללו מצלמה שמצלמת תמונות,

332
00:15:32,910 --> 00:15:37,144
ואז המחשב בתיק שלו כותב פואמה
בשימוש ברשתות עצביות,

333
00:15:37,168 --> 00:15:39,112
בהתבסס על התוכן של התמונה.

334
00:15:39,136 --> 00:15:42,083
והרשת העצבית הזו של השירה אומנה

335
00:15:42,107 --> 00:15:44,341
על קורפוס גדול של השירה של המאה ה20.

336
00:15:44,365 --> 00:15:45,864
והשירה היא, אתם יודעים,

337
00:15:45,888 --> 00:15:47,802
אני חושב, סוג של לא רעה, למעשה.

338
00:15:47,826 --> 00:15:49,210
(צחוק)

339
00:15:49,234 --> 00:15:50,393
לסיכום.

340
00:15:50,417 --> 00:15:52,549
אני חושב שעבור מיכאלאנג'לו,

341
00:15:52,573 --> 00:15:53,807
אני חושב שהוא צדק;

342
00:15:53,831 --> 00:15:57,267
תפישה ויצירתיות מחוברות מאוד אינטימית.

343
00:15:57,611 --> 00:16:00,245
מה שכרגע ראינו הן רשתות עצביות

344
00:16:00,269 --> 00:16:02,572
שלגמרי מאומנות להפלות,

345
00:16:02,596 --> 00:16:04,838
או להכיר דברים שונים בעולם,

346
00:16:04,862 --> 00:16:08,023
מסוגלת להיות מורצת אחורנית, כדי לייצר.

347
00:16:08,047 --> 00:16:09,830
אחד הדברים שמראים לי

348
00:16:09,854 --> 00:16:12,252
הם לא רק שמיכאלאנג'לו באמת ראה

349
00:16:12,276 --> 00:16:14,728
את הפסל בתוך בלוק האבן,

350
00:16:14,752 --> 00:16:18,390
אלא שכל יצור, כל ישות, כל חייזר

351
00:16:18,414 --> 00:16:22,071
שמסוגל לעשות פעולות תפישתיות מסוג כלשהו

352
00:16:22,095 --> 00:16:23,470
גם מסוגל ליצור

353
00:16:23,494 --> 00:16:26,718
בגלל שזה בדיוק אותו מנגנון
שבשימוש בשני המקרים.

354
00:16:26,742 --> 00:16:31,274
כמו כן ,אני חושב שתפישה ויצירתיות
הן בשום צורה

355
00:16:31,298 --> 00:16:32,508
לא רק אנושיות.

356
00:16:32,532 --> 00:16:36,240
מתחילים להיות לנו מודלים ממוחשבים
שיכולים לעשות בדיוק דברים מהסוג הזה.

357
00:16:36,264 --> 00:16:39,592
וזה לא צריך להפתיע; המוח הוא חישובי.

358
00:16:39,616 --> 00:16:41,273
ולבסוף,

359
00:16:41,297 --> 00:16:45,965
מחשוב החל כתרגיל בעיצוב מכונות חכמות.

360
00:16:45,989 --> 00:16:48,451
הוא מודל אחר הרעיון

361
00:16:48,475 --> 00:16:51,488
של איך אנחנו יכולים ליצור מכונות חכמות.

362
00:16:51,512 --> 00:16:53,674
ואנחנו לבסוף מתחילים להגשים עכשיו

363
00:16:53,698 --> 00:16:56,104
כמה מההבטחות של החלוצים הראשונים האלה,

364
00:16:56,128 --> 00:16:57,841
של טיורינג וואן ניומן

365
00:16:57,865 --> 00:17:00,130
ומקקולוך ופיטס.

366
00:17:00,154 --> 00:17:04,252
ואני חושב שמחשוב לא נוגע רק לחשבונאות

367
00:17:04,276 --> 00:17:06,423
או לשחק קנדי קראש או משהו.

368
00:17:06,447 --> 00:17:09,025
מההתחלה, מידלנו אותם לפי המוח שלנו.

369
00:17:09,049 --> 00:17:12,318
והם נותנים לנו גם את היכולת
להבין את המוחות שלנו טוב יותר

370
00:17:12,342 --> 00:17:13,871
ולהרחיב אותם.

371
00:17:14,627 --> 00:17:15,794
תודה רבה לכם.

372
00:17:15,818 --> 00:17:21,757
(מחיאות כפיים)