WEBVTT

00:00:30.367 --> 00:00:31.785
אז אני פשוט מושכת את זה?

00:00:39.550 --> 00:00:40.767
עוד?

00:00:41.084 --> 00:00:42.851
למשוך עוד?

00:00:47.964 --> 00:00:49.747
האילתור הוא קריטי.

00:00:50.664 --> 00:00:55.580
אני רוצה שהעבודה תהיה מין חויה חיה-

00:00:56.080 --> 00:00:58.231
שתהיה תחושה שזה מאולתר,

00:00:58.231 --> 00:01:01.481
שתוכלו לראות את ההחלטות שנעשות בשטח,

00:01:01.481 --> 00:01:04.780
כמו בשידור חי של ספורט,

00:01:04.780 --> 00:01:07.597
כמו ששומעים ג׳אז.

00:01:35.097 --> 00:01:37.864
הרגע הספונטני תמיד הכי מענין

00:01:37.864 --> 00:01:40.630
את האמן ואת הצופה.

00:01:40.747 --> 00:01:43.881
העבודה ״אנציקלופדיה״, כשנשלחה לצרפת, למשל,

00:01:43.881 --> 00:01:46.314
הלכנו לחנויות המקומיות,

00:01:46.314 --> 00:01:47.930
למעשה, לא הלכנו לחנויות המקומיות---

00:01:47.930 --> 00:01:49.797
מה שאכלנו,

00:01:49.797 --> 00:01:51.097
מה שהיה במלון,

00:01:51.097 --> 00:01:53.497
הכל נכנס לעבודה.

00:01:58.030 --> 00:02:01.880
אפשר להשקיע הרבה זמן במחשבות על הקונספציה

00:02:01.880 --> 00:02:04.914
ואז זה בדרך כלל מופיע בעשיה עצמה ובתהליך

00:02:04.914 --> 00:02:07.880
שם הרגע הספונטני,

00:02:07.880 --> 00:02:09.315
שאחרי כל התכנונים,

00:02:09.315 --> 00:02:11.564
לא ציפית שיבוא,

00:02:11.564 --> 00:02:14.597
ואז כשזה קורה, זה מענין.

00:02:25.248 --> 00:02:27.080
אתה חווה את העבודה,

00:02:27.080 --> 00:02:28.780
אתה חושב על העשיה שלה,

00:02:28.780 --> 00:02:30.680
על המות שלה,

00:02:30.680 --> 00:02:32.363
ואתה מרגיש מולה

00:02:32.363 --> 00:02:35.014
שזה בעצם רגע בזמן.

00:02:42.830 --> 00:02:45.030
העבודה נראית כמו ניסיון מדעי,

00:02:45.030 --> 00:02:48.280
כאילו אתה בא לסטודיו של מישהו,

00:02:48.280 --> 00:02:49.498
או למעבדה של מישהו,

00:02:49.498 --> 00:02:52.114
ואתה רואה את התהליך בהתהוותו,

00:02:52.114 --> 00:02:55.298
והתוצאה לא ברורה.

00:02:55.765 --> 00:02:58.219
כך תוכל להיות במקטע שבו תוכל למצוא את הדברים הקטנים

00:02:58.219 --> 00:02:59.719
שנראים כמעט כמו תכשיטים.

00:02:59.719 --> 00:03:01.486
אך לאחר מכן כשהוא מתחיל להיראות יותר מדי כמו תכשיטים

00:03:01.486 --> 00:03:03.586
אשנה אותו שיראה כמו חנות נעליים.

00:03:03.586 --> 00:03:05.253
ואם זה נראה יותר מדי כמו חנות נעליים

00:03:05.253 --> 00:03:08.037
אהפוך אותו שיראה כמו חדר מתים.

00:03:08.302 --> 00:03:11.370
בגרעין של העבודה, אני חושבת

00:03:11.453 --> 00:03:14.570
על הגבול בין החיים לאמנות,

00:03:14.570 --> 00:03:17.019
ומנסה שהצופה

00:03:17.019 --> 00:03:19.436
.יעבור בינהם כל הזמן.

00:03:19.436 --> 00:03:21.935
ואז משהו מוכר מאוד

00:03:21.935 --> 00:03:25.236
נפגש עם משהו לא מוכר.

00:03:39.669 --> 00:03:41.285
כאשר אתה רואה את זה, אתה יודע

00:03:41.285 --> 00:03:44.019
שהיתה מין התנסות שנתגלתה,

00:03:44.019 --> 00:03:46.369
שזה דבר שאנחנו כבר התעסקנו בו

00:03:46.369 --> 00:03:49.486
די הרבה בכדי להגיע אליו.

00:03:49.869 --> 00:03:52.219
הצופה חווה למעשה, אני חושבת,

00:03:52.219 --> 00:03:55.986
את אותה התגלות שיש לי.