להתמקד במשהו:
לא כל כך פשוט, נכון?
זה בגלל שהמודעות שלנו נמשכת לכל כך הרבה
כיוונים בכל רגע נתון,
ולמעשה זה די מרשים אם אתם יכולים
להישאר ממוקדים.
אנשיים רבים חושבים שתשומת לב משמעה
מה שאנו מתמקדים בו,
אבל זה גם המידע שמוחינו מנסה לסנן החוצה.
יש שתי דרכים בהן אתם מכוונים את
תשומת הלב שלכם.
ראשית, יש את תשומת הלב הגלויה.
בתשומת לב גלויה, אתם מזיזים את עינכם
לעבר משהוא
כדי לשים לב אליו.
ויש גם תשומת לב סמויה.
בתשומת לב סמויה,
אתם שמים לב למשהו,
אך ללא הזזה של עינייכם.
חשבו לרגע על נהיגה.
תשומת הלב הגלויה, כיוון העיניים,
הוא קדימה,
אבל זו תשומת הלב הסמויה שלכם
שסורקת ללא הרף את הסביבה,
כשבעצם אתם לא מסתכלים לשם.
אני מדען מוח,
ואני עובד על ממשקי מוח-מכונה,
או לאחד את המוח והמחשב.
אני אוהב תבניות של המוח.
תבניות של המוח חשובות לנו
כיוון שבהתבסס עליהן אנו יכולים
לבנות מודלים עבור המחשבים,
ובהתבסס על מודלים אלו
מחשבים יכולים לזהות כמה טוב מוחינו עובד.
ואם הוא לא עובד טוב,
אז אותם מחשבים יכולים לשמש כמכשירים תומכים
עבור הריפוי.
אבל זה גם אומר משהוא אחר,
כיוון שאם נבחר את התבניות השגויות
נקבל מודלים שגויים
ולכן גם שיטות ריפוי שגויות.
נכון?
במקרה של תשומת לב,
העובדה שאנו יכולים
להסיט את תשומת הלב לא רק בעזרת המבט
אלא גם על ידי מחשבה --
זה הופך את תשומת הלב הסמויה
למודל מעניין עבור מחשבים.
אז רציתי לדעת מהן התבניות של גלי המוח
כשאתם מתבוננים בצורה גלויה או סמויה.
הכנתי ניסוי עבור זה.
בניסוי זה יש שני ריבועים מהבהבים,
אחד מהם מהבהב בקצב נמוך מהשני.
בתלות בריבוע המהבהב שבו אתם מתמקדים,
חלקים מסויימים במוחכם
יתחילו להדהד באותו קצב
של ההיבהוב.
ואז כל ידי ניתוח של האותות מהמוח,
אפשר לעקוב בדיוק על מה אתם מתבוננים
או שמים לב אליו.
כדי לבחון מה קורה במוח כשאתם שמים לב למשהו
בצורה גלויה,
ביקשתי מאנשים להתבונן באחד הריבועים
ולשים לב אליו.
במקרה זה, באופן לא מפתיע, ראינו
שאותם ריבועים מהבהבים
הופיעו בגלי המוח
שהגיעו מהחלק האחורי של המוח,
שאחראי לעיבוד המידע הויזואלי.
אבל מה שבאמת עניין אותי
היה לראות מה קורה במוח כשאתם
שמים לב בצורה סמויה.
אז הפעם ביקשתי מהאנשים להתבונן
במרכז המסך
ובלי להסיט את העיניים,
לשים לב לאחד הריבועים.
כשעשינו את זה,
ראינו ששני קצבים של ההבהוב הופיעו
בגלי המוח שלהם,
אבל באופן מעניין,
רק אחד מהם, שאליו שמו לב,
היה בעל אות חזק יותר,
כלומר היה משהוא במוח
שטיפל במידע
והדבר היה הפעלה של החלק הקדמי של המוח.
החלק הקדמי של המוח אחראי
לפונקציות קוגנטיביות גבוהות יותר
כבני אדם.
נראה שהחלק הקדמי משמש כפילטר
המנסה לתת רק לאינפורמציה מהריבוע הימני
שאתם שמים לב אליו
ומנסה להתעלם מהאינפורמציה
מהריבוע שאתם מתעלמים ממנו.
יכולת הסינון של המוח היא מפתח לתשומת הלב,
והיא חסרה אצל חלק מהאנשים,
למשל כאלו עם ADHD.
כלומר אדם עם ADHD
לא יכול לרסן את ההפרעות הללו,
וזו הסיבה שאינם יכולים להתמקד לאורך זמן
במשימה אחת.
אבל מה אם אותו אדם
יוכל לשחק במשחק מחשב מסויים
כשהמוח שלו מחובר למחשב,
ואז לאמן את מוחו
להתעלם מאותם גורמים מפריעים?
ובכן, ADHD הוא רק דוגמא אחת.
אנו יכולים להשתמש בממשקי מוח-מכונה
בהרבה אזורים קוגניטיבים אחרים.
רק לפני מספר שנים
לסבי היה שבץ,
והוא איבד את היכולת לדבר.
הוא יכל להבין את כולם,
אך לא היתה לו דרך להגיב,
אפילו לא לכתוב,
כיוון שלא ידע קרוא וכתוב.
אז הוא נפטר בדממה.
אני זוכר שחשבתי באותו זמן:
מה אם היה לו מחשב
שהיה יכול לדבר בשבילו?
כעת, אחרי שנים שאני בתחום,
אני יכול לראות שזה אולי אפשרי.
דמיינו שנוכל למצא תבניות גלי מוח
כשאנשים חושבים על צורות
או אפילו אותיות,
למשל שהאות A יוצרת גלים אחרים
מהאות B וכו׳
האם מחשב יוכל יום אחד לתקשר
במקום אנשים שאינם יכולים לדבר?
מה אם מחשב
יוכל לעזור לנו להבין את המחשבות
של אדם מחוסר הכרה?
אנחנו עדיין לא שם,
אבל שימו לב.
נהיה שם בקרוב.
תודה רבה.
(מחיאות כפיים)