WEBVTT 00:00:00.940 --> 00:00:05.195 הפסדנו הרבה זמן בבית הספר בלימוד איות. 00:00:06.031 --> 00:00:12.036 ילדים עדיין מבזבזים הרבה זמן בבית הספר בנושא האיות. 00:00:12.709 --> 00:00:16.361 מסיבה זו אני רוצה לשתף אתכם שאלה. 00:00:18.123 --> 00:00:21.301 "האם יש לנו צורך באיות חדש?" 00:00:21.944 --> 00:00:24.166 אני חושבת שכן, שאנו צריכים. 00:00:24.190 --> 00:00:29.045 או טוב מזה, לדעתי עלינו לפשט את מה שכבר יש לנו. 00:00:29.242 --> 00:00:33.201 לא השאלה ולא התשובה הן חדשות בשפה שלנו. 00:00:33.867 --> 00:00:38.112 הן שבות וצצות ממאה למאה מזה זמן רב מאוד. 00:00:38.136 --> 00:00:43.243 מאז 1492, כשבמדריך הדקדוק הראשון של השפה הקסטיליאנית 00:00:43.719 --> 00:00:49.478 אנטוניו דה נברייה קבע עבורנו עיקרון פשוט וברור של האיות שלנו: 00:00:49.502 --> 00:00:52.433 "לכן עלינו לכתוב מילים כפי שאנו מבטאים אותן 00:00:52.457 --> 00:00:54.791 ולבטא מילים כפי שאנו כותבים." 00:00:54.815 --> 00:00:58.069 לכל צליל תהיה אות תואמת, 00:00:58.093 --> 00:01:01.489 וכל אות תייצג צליל אחד, 00:01:01.513 --> 00:01:06.716 ואת אלו שלא מייצגות שום צליל יש לבטל. 00:01:07.895 --> 00:01:10.272 קריטריון זה, הוא הקריטריון הפונטי, 00:01:10.296 --> 00:01:13.913 שאומר שעלינו לכתוב מילים כפי שאנו מבטאים אותן, 00:01:13.937 --> 00:01:18.691 זה קיים ולא קיים בבסיס האיות שלנו היום. 00:01:19.310 --> 00:01:22.858 זה משום שהספרדית בניגוד לשפות אחרות 00:01:22.882 --> 00:01:24.702 כמו אנגלית או צרפתית, 00:01:24.726 --> 00:01:27.141 תמיד הפגינה התנגדות חזקה 00:01:27.165 --> 00:01:31.536 לכתוב מילים בצורה שונה מדי מהצורה בה אנו מבטאים אותן. 00:01:31.862 --> 00:01:34.830 אבל לא זו היתה הסיבה שבמאה ה 18 00:01:34.854 --> 00:01:38.658 הוחלט כיצד ניצור צורת כתיבה אחידה משלנו 00:01:38.682 --> 00:01:42.769 היה קריטריון נוסף שהנחה חלק ניכר מההחלטות. 00:01:42.793 --> 00:01:45.678 זה היה הקריטריון האטימולוגי, 00:01:45.702 --> 00:01:47.907 זה שאומר שאנחנו צריכים לכתוב 00:01:47.931 --> 00:01:51.097 כפי שהמילים נכתבו בשפתן המקורית, 00:01:51.121 --> 00:01:52.663 בלטינית, ביוונית, 00:01:52.687 --> 00:01:57.113 וכך נשארנו עם אותיות H שאנו כותבים אך לא מבטאים 00:01:57.438 --> 00:02:00.282 וכך נשארנו עם אותיות B ארוכות ו-V קצרות 00:02:00.306 --> 00:02:02.743 שבניגוד למה שאנשים רבים מאמינים 00:02:02.767 --> 00:02:06.850 הן אף פעם לא היו מובדלות בהיגוי השפה הקסטליאנית 00:02:06.874 --> 00:02:11.604 אז נשארנו עם G שנשמע קשה כמו בהיגוי של "gente" (אנשים) 00:02:11.628 --> 00:02:14.001 ולפעמים הוא נשמע רך כמו ב"gato" (חתול). 00:02:14.025 --> 00:02:18.266 כך אנו נשארים עם C S Z, 00:02:18.290 --> 00:02:21.518 3 אותיות שבמקומות מסוימים תואמות לצליל אחד, 00:02:21.542 --> 00:02:24.478 ובמקרים אחרים ל 2, אך אף פעם לא ל 3. 00:02:26.220 --> 00:02:28.215 אני לא באה לספר לכם משהו 00:02:28.239 --> 00:02:31.167 שאינכם יודעים מניסיונכם האישי. 00:02:31.750 --> 00:02:34.699 כולנו הלכנו לבית הספר, 00:02:34.723 --> 00:02:39.384 כולנו השקענו זמן רב בלמידת 00:02:39.408 --> 00:02:44.082 כמויות גדולות של זמן של מוח ילדותי גמיש 00:02:44.106 --> 00:02:45.357 בהכתבות, 00:02:45.381 --> 00:02:50.305 בשינון כללי איות שמלאים ביוצאים מן הכלל. 00:02:50.920 --> 00:02:54.706 העבירו לנו בהרבה דרכים משתמעות ומפורשות, 00:02:54.730 --> 00:02:56.892 את הרעיון שלאיות 00:02:56.916 --> 00:03:00.323 יש תפקיד בסיסי בהתהוות שלנו 00:03:01.266 --> 00:03:03.549 אך עם זאת יש לי הרגשה 00:03:03.573 --> 00:03:07.221 שהמורים לא שאלו את עצמם מדוע זה היה כל כך חשוב. 00:03:07.245 --> 00:03:10.373 הם אפילו לא העלו בראשם את השאלה, 00:03:10.397 --> 00:03:12.939 מה היה התפקיד שמילא האיות? 00:03:13.968 --> 00:03:16.764 לשם מה האיות שימש? 00:03:18.575 --> 00:03:21.095 והאמת היא שכשמישהו שואל את עצמו את השאלה 00:03:21.119 --> 00:03:24.555 התשובה היא די פשוטה ופחות טרנסצנדנטלית 00:03:24.579 --> 00:03:26.132 ממה שבדרך כלל חושבים. 00:03:26.663 --> 00:03:31.215 האיות משמש כדי לתקנן את הכתיבה, 00:03:31.239 --> 00:03:33.377 כדי שכולנו נכתוב באופן שווה. 00:03:33.401 --> 00:03:37.718 ולכן יהיה קל יותר להבין אותנו כשאנו מקריאים זה לזה. 00:03:38.369 --> 00:03:41.475 אבל לעומת היבטים אחרים של השפה, 00:03:41.499 --> 00:03:43.942 כמו סימני הפיסוק לדוגמה, 00:03:43.966 --> 00:03:50.054 באיות לא מעורכת כל מיומנות בהבעה אישית 00:03:50.078 --> 00:03:51.522 בסימני הפיסוק, כן. 00:03:52.076 --> 00:03:56.073 באמצעות סימני הפיסוק אפשר לשנות את משמעות המשפט. 00:03:56.097 --> 00:03:57.498 עם סימני הפיסוק 00:03:57.522 --> 00:04:01.518 אני יכולה להטביע מקצב מסוים במה שאני כותבת, 00:04:01.542 --> 00:04:03.805 עם האיות, לא. 00:04:03.829 --> 00:04:07.296 האיות יכול להיות טוב או רע 00:04:07.320 --> 00:04:10.985 באם והוא מתאים , או לא לכללים התקפים. 00:04:11.630 --> 00:04:17.040 אבל אז, האם לא יהיה זה הגיוני לפשט את הכללים הקיימים 00:04:17.064 --> 00:04:22.953 כדי שיהיה קל יותר ללמד וללמוד להשתמש נכון באיות? 00:04:23.691 --> 00:04:28.216 האם לא יהיה זה הגיוני יותר לפשט את הנורמות הנוכחיות 00:04:28.240 --> 00:04:29.956 כך שאת כל הזמן הזה 00:04:29.980 --> 00:04:33.486 שאנו מקדישים היום להוראת האיות 00:04:33.510 --> 00:04:36.449 נוכל להקדיש לנושאים אחרים בשפה 00:04:36.473 --> 00:04:40.662 שלמורכבות שלהם ראויה השקעה של זמן ומאמץ? 00:04:42.433 --> 00:04:47.397 מה שאני מציעה זה לא לבטל את הכתיב, 00:04:47.421 --> 00:04:51.274 ושכל אחד יכתוב כפי שיחפוץ. 00:04:51.870 --> 00:04:55.668 שפה היא כלי לשימוש משותף 00:04:55.692 --> 00:04:56.850 ולכן 00:04:56.874 --> 00:05:01.540 אני מאמינה שחיוני שנשתמש בה על פי קריטריונים משותפים. 00:05:01.564 --> 00:05:03.758 אבל גם נראה לי חיוני 00:05:03.782 --> 00:05:08.112 שקריטריונים משותפים אלו יהיו הכי פשוטים שאפשר, 00:05:08.136 --> 00:05:12.010 בעיקר כי אם נפשט את הכתיב שלנו 00:05:12.034 --> 00:05:14.918 לא נאזן את עצמנו כלפי מטה; 00:05:14.942 --> 00:05:17.503 כאשר מפשטים את האיות 00:05:17.527 --> 00:05:21.260 לא נפחית במאומה את איכותה של השפה. 00:05:22.144 --> 00:05:26.034 אני עובדת מדי יום עם הספרות של תור הזהב, 00:05:26.058 --> 00:05:29.585 אני קוראת את גרסילסו, סרוונטס, גונגורה, קבדו, 00:05:29.609 --> 00:05:32.617 שלפעמים כותבים "hombre" (אדם) בלי H. 00:05:32.641 --> 00:05:35.824 לפעמים הם כותבים "escribir" (לכתוב) עם V קצר, 00:05:35.848 --> 00:05:38.331 וזה לגמרי ברור לי 00:05:38.355 --> 00:05:43.637 שההבדל בין טקסטים אלה ושלנו הוא הבדל של מוסכמה, 00:05:43.661 --> 00:05:47.374 או בשל חוסר מוסכמה עדיין בתקופתם, 00:05:47.398 --> 00:05:48.904 אבל זה לא הבדל של איכות. 00:05:50.352 --> 00:05:52.831 אבל הרשו לי לחזור אל המורים 00:05:52.855 --> 00:05:56.150 כי הם דמויות מפתח בסיפור הזה. 00:05:56.174 --> 00:06:01.573 הזכרתי לפני זמן מה שההתעקשות חסרת המחשבה במקצת 00:06:01.597 --> 00:06:04.120 שבעזרתה המורים לוחצים ומוחצים אותנו 00:06:04.144 --> 00:06:06.069 בנושא האיות. 00:06:06.093 --> 00:06:09.569 אבל האמת היא שהדברים הם כפי שהם, 00:06:09.593 --> 00:06:11.885 זה הגיוני לגמרי. 00:06:11.909 --> 00:06:13.759 בחברה שלנו, 00:06:13.783 --> 00:06:17.246 האיות עובד כאינדקס מועדף 00:06:17.270 --> 00:06:21.724 שמאפשר להבדיל בין הפראים ובין המשכילים לבורים, 00:06:21.748 --> 00:06:26.635 באופן עצמאי מהתוכן שנכתב. 00:06:26.659 --> 00:06:30.007 אדם יכול להתקבל לעבודה או להידחות 00:06:30.031 --> 00:06:32.700 בגלל H שהוא הוסיף או לא הוסיף למה שכתב. 00:06:32.724 --> 00:06:35.903 אדם יכול להיות אובייקט לשיימינג ציבורי 00:06:35.927 --> 00:06:38.530 בגלל שהציב B במקום לא נכון. 00:06:38.554 --> 00:06:40.855 אז בהקשר זה, 00:06:40.879 --> 00:06:45.307 כמובן שזה הגיוני להקדיש את הזמן הזה לאיות. 00:06:45.822 --> 00:06:48.402 אבל אסור לנו לשכוח 00:06:48.426 --> 00:06:50.696 שלאורך ההיסטוריה של השפה שלנו 00:06:50.720 --> 00:06:52.635 היו תמיד מורים 00:06:52.659 --> 00:06:56.572 או אנשים הקשורים בהוראה הראשונית של האותיות 00:06:56.596 --> 00:06:59.129 אלה שיזמו רפורמות אורתוגרפיות, 00:06:59.153 --> 00:07:01.661 אלה שהבינו שבאיות שלנו 00:07:01.685 --> 00:07:05.997 לפעמים היה מכשול להעברת ידע 00:07:06.021 --> 00:07:07.679 בענייננו, למשל, 00:07:07.703 --> 00:07:12.128 סארמינטו, יחד עם אנדרס בלו, הניעו רפורמה גדולה באיות 00:07:12.152 --> 00:07:15.701 שהתחוללה בשפה הספרדית, 00:07:15.725 --> 00:07:20.264 והיתה בצ'ילה של אמצע המאה התשע-עשרה. 00:07:21.802 --> 00:07:26.340 מדוע אם כך, לא לקחת את המסר של המורים האלו 00:07:26.364 --> 00:07:29.787 ולהתחיל לקדם את האיות שלנו? 00:07:29.811 --> 00:07:33.048 אני כאן בקבוצה אינטימית של 10000 00:07:33.072 --> 00:07:34.626 הייתי רוצה לשים על השולחן 00:07:34.650 --> 00:07:38.917 כמה שינויים שלדעתי הגיוני יהיה להתחיל להתווכח עליהם 00:07:40.207 --> 00:07:42.604 הבה נבטל את ה H האילמת. 00:07:42.628 --> 00:07:47.678 במקומות שבהם אנו כותבים H, אבל לא מבטאים שום דבר 00:07:47.702 --> 00:07:49.202 לא נכתוב שום דבר. 00:07:49.226 --> 00:07:50.242 (מחיאות כפיים) 00:07:50.266 --> 00:07:52.448 קשה לי לדמיין איזה סוג קשר סנטימנטלי 00:07:52.472 --> 00:07:57.695 יכול להצדיק עבור מישהו את כל הבעיות שנגרמו על ידי H אילמת. 00:07:57.719 --> 00:08:00.088 B ארוכה ו V קצרה, כפי שהזכרנו קודם 00:08:00.112 --> 00:08:02.728 מעולם לא הבדילו עצמם בשפה הקסטיליאנית, 00:08:02.752 --> 00:08:03.906 (מחיאות כפיים) 00:08:03.930 --> 00:08:07.320 בואו ונבחר אחד, זה יכול להיות כל אחד, נוכל לדון בזה, 00:08:07.344 --> 00:08:10.994 לכל אחד יהיו העדפות, כל אחד יכול להתווכח. 00:08:11.018 --> 00:08:13.836 ניצמד לאחת וניפטר מהשניה. 00:08:13.860 --> 00:08:16.905 G ו-J, בואו ונפריד את הפונקציות 00:08:16.929 --> 00:08:21.351 שב-G ישאר צליל חלק, "gato" (חתול), "mago" (קוסם) "aguila"(עייט) 00:08:21.375 --> 00:08:24.695 ושה- J ישמור על צליל מחוספס "jarabe" (סירופ) "jirafa" (ג'ירפה} 00:08:24.719 --> 00:08:29.589 "gente" (אנשים) "argentino" (ארגנטינאי). 00:08:30.425 --> 00:08:35.743 ו C ,S, ו-Z הם מקרה מעניין 00:08:35.767 --> 00:08:39.615 כי זה מראה שהקריטריון הפונטי חייב להיות מדריך. 00:08:39.639 --> 00:08:42.782 אבל זה לא יכול להיות עיקרון מוחלט. 00:08:42.806 --> 00:08:47.502 במקרים מסוימים ההבדלים בהגייה חייבים להיות משויכים. 00:08:47.526 --> 00:08:50.432 עכשיו, נהגתי לומר לפני כן, C S I Z, 00:08:50.456 --> 00:08:53.896 במקומות מסויימים הן מתאימות לצליל אחד, באחרים לשניים. 00:08:53.920 --> 00:08:58.868 אם משלוש אותיות נרד לשתיים זה ייטיב עם כולנו. 00:09:00.241 --> 00:09:05.118 לאחדים, שינויים אלה עשויים להיראות קצת דרסטיים 00:09:05.142 --> 00:09:07.261 הם לא באמת. 00:09:07.285 --> 00:09:10.609 האקדמיה המלכותית הספרדית, כל האקדמיות של השפה, 00:09:10.633 --> 00:09:15.497 גם מאמיניות שהאיות חייב לעבור שינוי. 00:09:15.521 --> 00:09:20.448 שהשפה קשורה להיסטוריה, למסורות ולמנהגים, 00:09:20.472 --> 00:09:25.094 אבל שהיא גם כלי תרגול יומיומי 00:09:25.118 --> 00:09:29.992 ושלפעמים הקשר הזה להיסטוריה, למסורות ולמנהגים 00:09:30.016 --> 00:09:35.061 הופך להיות מכשול לשימוש העכשווי 00:09:35.595 --> 00:09:38.705 זה מסביר, למעשה, שהשפה שלנו, 00:09:38.729 --> 00:09:44.651 הרבה יותר מאחרות שסמוכות אלינו גיאוגרפית 00:09:44.675 --> 00:09:48.018 עשו בנו שינויים היסטוריים, 00:09:48.042 --> 00:09:51.935 לדוגמה, עברנו מ"orthographia" ל - "ortografía", 00:09:51.959 --> 00:09:56.060 מ -theatro" ל "teatro" (בלי H) מ -"quantidad" ל" cantidad" 00:09:56.084 --> 00:09:58.544 עברנו מ"symbolo" ל "simbolo" 00:09:58.568 --> 00:10:03.873 ולאט לאט הם מתחילים לסלק בחשאי כמה אותיות H אילמות, 00:10:03.897 --> 00:10:06.167 במילון של האקדמיה המלכותית 00:10:06.191 --> 00:10:11.944 "arpa" (נבל), "armonía" ניתן לכתוב עם או בלי H 00:10:11.968 --> 00:10:13.468 וכולנו בסדר. 00:10:15.455 --> 00:10:18.192 נראה לי, גם, 00:10:18.216 --> 00:10:24.176 שזה רגע מתאים במיוחד לדון בנושא זה 00:10:25.338 --> 00:10:29.249 תמיד אומרים לנו שהשפה משתנה באופן ספונטני, 00:10:29.273 --> 00:10:31.298 מלמטה למעלה, 00:10:31.322 --> 00:10:34.558 שהמשתמשים הם אלה שמשלבים מילים חדשות, 00:10:34.582 --> 00:10:38.012 הם אלה שמציגים שינויים דקדוקיים 00:10:38.036 --> 00:10:41.854 ושהסמכות, במקומות אחדים אקדמיה, 00:10:41.878 --> 00:10:45.973 במקומות אחרים מילון, במקומות אחרים רשות כלשהי, 00:10:45.997 --> 00:10:49.655 הרבה יותר מאוחר, מקבלת ומשלבת אותם. 00:10:50.561 --> 00:10:54.218 זה נכון רק עבור כמה רמות של השפה, 00:10:54.242 --> 00:10:57.623 זה נכון לגבי הרמה הלקסיקלית, עבור רמת המילים, 00:10:57.647 --> 00:11:00.921 זה פחות נכון ברמה הדקדוקית, 00:11:00.945 --> 00:11:05.279 וכמעט, הייתי אומרת שזה לא נכון עבור רמת האיות 00:11:05.303 --> 00:11:09.177 שתמיד השתנתה מבחינה היסטורית מלמעלה למטה. 00:11:09.201 --> 00:11:11.249 תמיד היו אלה המוסדות 00:11:11.273 --> 00:11:15.680 שקבעו את הסטנדרטים והציעו את השינויים. 00:11:17.129 --> 00:11:21.933 למה אני אומרת שזה זמן מתאים במיוחד? 00:11:21.957 --> 00:11:23.316 עד היום, 00:11:23.340 --> 00:11:30.095 לכתיבה תמיד היה שימוש יותר מגביל ופרטי מאשר לדיבור 00:11:30.119 --> 00:11:34.551 אבל בימינו, בתקופת הרשתות החברתיות, 00:11:34.575 --> 00:11:37.729 הדבר עובר שינוי מהפכני. 00:11:38.294 --> 00:11:41.371 מעולם לא נכתב כל כך הרבה כמו בימינו. 00:11:41.395 --> 00:11:45.936 מעולם לא כתבו רבים כל כך, כדי שיקראו זאת רבים כל כך 00:11:46.520 --> 00:11:49.637 וברשתות חברתיות אלו, בפעם הראשונה, 00:11:49.661 --> 00:11:54.734 אנו רואים בקנה מידה גדול שימושים אורתוגרפיים חדשים 00:11:54.758 --> 00:11:59.329 שכוללים אנשים, שמאייתים ללא דופי, משכילים מאוד, 00:11:59.353 --> 00:12:03.409 כשכותבים ברשתות החברתיות נוהגים באופן דומה 00:12:03.433 --> 00:12:07.114 נוהגים כמו רוב המשתתפים ברשתות החברתיות. 00:12:07.138 --> 00:12:11.080 במילים אחרות, משמיטים את התיקונים של האיות 00:12:11.104 --> 00:12:15.835 ומעדיפים את המהירות ואת האפקטיביות של התקשורת 00:12:16.285 --> 00:12:21.708 לפי שעה נם שימושים כאוטיים יחידים, 00:12:21.732 --> 00:12:24.749 אבל אני חושבת שעלינו לשים לב 00:12:24.773 --> 00:12:27.270 כי ככל הנראה אומרים לנו 00:12:27.294 --> 00:12:31.783 שתקופה שמקצה לכתיבה מקום חדש 00:12:31.807 --> 00:12:36.440 מבקשת מהכתיבה הזו קריטריונים חדשים. 00:12:36.464 --> 00:12:41.652 אני חושבת שנטעה אם נדחה אותם, נשליך אותם, 00:12:41.676 --> 00:12:43.219 כי אנחנו מזהים אותם 00:12:43.243 --> 00:12:46.894 כסימפטומים של שקיעה תרבותית של זמננו. 00:12:46.918 --> 00:12:51.583 אני חושבת שעלינו להתבונן בהם, לסדר אותם ולשפוט אותם 00:12:51.607 --> 00:12:57.248 בתוך נורמות רלוונטיות יותר, לצרכים של זמננו. 00:12:58.741 --> 00:13:02.473 אני יכולה לצפות לכמה התנגדויות. 00:13:03.496 --> 00:13:04.907 יהיו כאלה שיאמרו 00:13:04.931 --> 00:13:10.076 שאם נפשט את האיות אנחנו עלולים לאבד את האטימולוגיה. 00:13:10.907 --> 00:13:14.092 למעשה, לו רצינו לשמר את האטימולוגיה 00:13:14.116 --> 00:13:16.426 לא להגיע עד לעניין הכתיב, 00:13:16.450 --> 00:13:20.735 היינו צריכים גם ללמוד לטינית, יוונית, ערבית. 00:13:21.199 --> 00:13:26.628 עם איות פשוטו, אנו הולכים לשחזר את האטימולוגיה 00:13:26.652 --> 00:13:31.519 לאותו מקום אליו אנו הולכים עכשיו, למילונים אטימולוגיים. 00:13:32.174 --> 00:13:35.116 התנגדות שנייה תהיה מצד אלה שאומרים 00:13:35.140 --> 00:13:36.933 "אם אנו מפשטים את האיות 00:13:36.957 --> 00:13:39.149 בואו נפסיק להבחין זו מזו 00:13:39.173 --> 00:13:42.540 מילים שהיום נבדלות זו מזו רק באות אחת". 00:13:42.564 --> 00:13:46.654 זה נכון, אבל זו אינה בעיה. 00:13:46.678 --> 00:13:51.635 לשפה שלנו יש הומוניות, יש בה מילים עם יותר ממשמעות אחת 00:13:51.659 --> 00:13:52.835 ואנו לא מתבלבלים: 00:13:52.859 --> 00:13:56.559 ה-Banco (ספסל) שעליו אנו יושבים, ה-Banco (בנק) שבו אנו מפקידים את כספנו, 00:13:56.583 --> 00:13:59.376 ה-traje (חליפה) שאנחנו לובשים של הדברים ש-trajemos (הבאנו) 00:13:59.850 --> 00:14:06.443 ברוב המכריע של המצבים ההקשר מעלים את הבלבול. 00:14:07.176 --> 00:14:10.154 אבל יש התנגדות שלישית, 00:14:12.078 --> 00:14:18.456 בשבילי היא הכי מובנת אפילו הכי מרגשת, 00:14:18.480 --> 00:14:22.479 שמגיעה מאלו שאומרים "אני לא רוצה לשנות. 00:14:22.503 --> 00:14:26.236 כך חונכתי, התרגלתי לזה באופן הזה. 00:14:26.260 --> 00:14:30.663 כשאני קורא מילה כתובה באיות מפושט 00:14:30.687 --> 00:14:32.546 כואבות לי העיניים.' 00:14:32.570 --> 00:14:34.359 ׁ(צחוק) 00:14:34.383 --> 00:14:39.256 התנגדות זו בחלקה היא בתוכו של כל אחד מאיתנו. 00:14:40.191 --> 00:14:41.740 מה אני חושבת שצריך לעשות? 00:14:41.764 --> 00:14:44.672 לעשות מה שעושים תמיד במקרים אלה. 00:14:44.696 --> 00:14:46.622 השינויים נעשים קדימה, 00:14:46.646 --> 00:14:49.851 מלמדים את הילדים סטנדרטים חדשים 00:14:49.875 --> 00:14:54.390 איננו רוצים להשאיר אותנו כותבים כפי שהיינו רגילים 00:14:54.414 --> 00:14:58.748 ומקווים שהזמן יגבש את הכללים החדשים. 00:14:59.232 --> 00:15:05.744 ההצלחה של כל רפורמת איות שנוגעת בהרגלים כל כך טבועים 00:15:05.768 --> 00:15:11.132 היא בזהירות, בקונצנזוס בהדרגתיות ובסובלנות. 00:15:11.631 --> 00:15:15.973 אבל איננו יכולים לאפשר לשורשי המנהגים הישנים 00:15:15.997 --> 00:15:18.310 למנוע מאיתנו לנוע קדימה 00:15:18.782 --> 00:15:22.257 המחווה הטובה ביותר שאנו יכולים לעשות לעבר 00:15:22.281 --> 00:15:24.810 היא לשפר את מה שאנו מקבלים 00:15:25.256 --> 00:15:27.820 אז אני חושבת שיש לנו, שאנו מסכימים 00:15:27.844 --> 00:15:30.791 שהאקדמיות הן חייבות להסכים, 00:15:30.815 --> 00:15:33.823 ולנקות את האיות שלנו 00:15:33.847 --> 00:15:39.024 ההרגלים שאנו משתמשים בהם, ומקבלים אותם גם אם הם לא משרתים אותנו. 00:15:39.717 --> 00:15:43.153 אני משוכנעת שאם נעשה זאת 00:15:43.177 --> 00:15:47.185 בתחום הצנוע, אך החשוב מאוד של השפה, 00:15:47.209 --> 00:15:50.525 אנו הולכים להנחיל לדורות הבאים 00:15:50.549 --> 00:15:52.508 עתיד טוב יותר. 00:15:53.424 --> 00:15:54.744 (מחיאות כפיים)